Page 13 - מפאי בראשית העצמאות אבי בראלי
P. 13
פתח דבר
ובניהם ,לגל הגדול של העולים שהכפיל את האוכלוסייה היהודית של המדינה,
לאופיו ההמוני ולכן הסביל ,ולכך שרבים מהעולים היו מזרחים במוצאם.
הדיון מתמקד אפוא במידת השינוי שהתחולל במפא"י בשנות המעבר של ראשית
העצמאות – ממלחמת העצמאות ומוצאיה ועד התפטרותו של בן-גוריון בדצמבר
– 71953וכן בהשלכותיו של השינוי על התפתחותה של החברה הישראלית.
עוד נדונה בספר השאלה אם מפא"י הייתה אנוסה לבחור בדרך המיסוד ההייררכי
כדי למלא את תפקידה החדש ,מפלגת שלטון במדינה ריבונית .במילים אחרות :האם
מנגנון הייררכי ריכוזי היה תנאי הכרחי לכך שמפא"י תוכל למלא את משימותיה
כמפלגת שלטון במדינה הצעירה?
הדימוי הרווח של מפא"י במחקר הפוליטולוגי והסוציולוגי ,ובמידה מסוימת גם
במחקר ההיסטורי ,סובל מליקוי נפוץ בכתיבת 'היסטוריה של מנצחים' – התעלמות
מן 'המנוצחים' .ליקוי זה הוא אחד המקורות לדימוי הא-היסטורי והמהותני של
'מפא"י ההיסטורית' :כאילו מהותה קבועה ועומדת מראשיתה ,מהות 'בולשביקית',
בלשונם המטעה מאוד של מתפלמסים פוליטיים וגם של חוקרים השואלים מונח
מזירה היסטורית שונה מאוד .שטחיות המאפיינת התמקדות ב'היסטוריה של
מנצחים' היא אחד הגורמים לתפיסה הא-היסטורית של מפא"י ולראייתה כארגון
שהיה מראשיתו הייררכיה של עסקנים ומנהיגים ותו-לא .ההתעלמות מן 'המנוצחים'
ניכרת גם בהנחה שדרך המיסוד ההייררכי הייתה הדרך היחידה הפתוחה לפני מפא"י
בשנות המדינה הראשונות ובנטייה להתעלם מחלופות אחרות שהועלו לדיון והיה
צורך להתמודד עמן כדי לאכוף מבנה הייררכי .העדויות שיובאו מערערות לחלוטין
את התיאור 'הוויגי' המקובל של מפא"י – הן חושפות מפלגה שניצבה בצומת
היסטורי ,קיימה דיון משמעותי על דרכים שונות של מיסוד פוליטי והתחוללו בה
מאבקים ,אף שאלה לא היו מאבקים בין כוחות שווים .בסיומם ניצחה הקבוצה
הפוליטית שחתרה למיסוד הייררכי.
השאלה אם החלופות שנדחקו אל צדי הדרכים היו מעשיות היא 'שאלה אסורה'
לכאורה ,שהרי ההיסטוריון מתעניין בעיקר במה שקרה .אותו הוא יכול לבחון
באמצעים אמפיריים בדוקים ,לא את מה שלא קרה .ובכל זאת אין מנוס משאלה זו.
גם הימנעות היא סוג של תשובה ,ודווקא תשובה שלא נתבררה כל צורכה ,קרי
תשובה לא ביקורתית .כאשר מתארים מיסוד הייררכי של מפלגה כמו מפא"י ללא
דיון בשאלת הכרחיותו של המיסוד ההייררכי ,מקדמים בכך את הנטייה לראות בו
תהליך הכרחי ,אבל בלי דיון גלוי בנטייה המחקרית הזאת .בפרקי הספר שעניינם
התפטרות בן-גוריון בדצמבר 1953הייתה מעבר משמעותי .בשנים הבאות ,מבחינת העניינים 7
שיידונו כאן ,מפא"י כבר הייתה מפלגה הייררכית ללא עוררין כמעט והמוקד של אותן שנים היה
סכסוך חמור בקרב ההנהגה הבכירה של מפא"י ,סכסוך ששינה במידה רבה את הנתונים
היסודיים של הזירה הפוליטית.
][5
