Page 241 - מפאי בראשית העצמאות אבי בראלי
P. 241
המאבק של חוג 'המעורר'
אחרים יתנדבו לפעולה בסניף ויסייעו לו לדחוק את רגליהם של אנשי 'הגוש';62
ואילו נמיר נערך כאמור להגן על אנשיו בתל אביב.
הלפרן תיאר את משחקי 'החתול והעכבר' שהתנהלו בין החוג למזכירות בראשות
ארגוב ,שעיקרם היה נסיגה של אנשי החוג והיענותם לדרישות של ארגוב שהם
יימנעו מפעולות כמו גיוס חברי מפלגה לפעילות בסניף או כמו הקמת ועדי הורים
בגבעתיים למאבק עם מפ"ם על החינוך בתנועות הנוער .ניכר המאמץ שלו להוכיח
את הנאמנות של חברי החוג למפלגה ואת המשמעת שלהם למוסדות המפלגה.
הלפרן לא רצה להתנגש עם האתוס הארגוני של השיוך למפא"י ,אתוס חזק שהיה
חשוב בזהות של חברי המפלגה ונראה שהיה גם נחלתם של אנשי החוג עצמם .עם
זאת הוא לא נרתע ממתקפה ישירה וחריפה ביותר על מנהלי המפלגה ועל הנתיב
שמפא"י הוצעדה בו:
מפלגות בעולם מתנוונות ,לא רק אצלנו .המפלגות בעולם ]באירופה[ הולכות
ומתקרבות לטיפוס המפלגות באמריקה :מספר קטן של מדינאים שעומדים
בראש ,מנגנון גדול של אנשים ,של תעמלנים ומארגנים שמשלמים להם בכסף
או במשרות ,והבוחר עומד בפני אפשרות אחת ,פעם בכמה שנים ,לבחור לא
בפרוגרמה זו או אחרת ,אלא בעד ססמא זו או אחרת של בעיה חלקית .הבוחר
שם יכול לפעול למען אינטרסים שלו ] [...על ידי חבורות לחץ בעזרת אנשים
שכירים ...] ,שמפעילים[ אמצעים מפוקפקים מאד ומכניסים דמורליזציה
ושחיתות לחיי הציבור [...] .קשה לי ,אבל עלי להגיד זאת :אני רואה סכנה
שגם מפלגתנו עלולה להתקרב למצב מסוג זה ...] ,שכן[ המפלגה עוסקת
במידה רבה בסיפוק צרכיו הצרים והאינטרסנטיים של חבר המפלגה – אינני
אומר שזה רע ,ביחוד בארץ של עליה – ] [...או במתן פריבילגיות לחברים
בעד השתייכותם למפלגה.
אין ספק שדברים ישירים ונוקבים אלה על המיסוד ההייררכי-חלוקתי שטיפחו מנהלי
המפלגה היטו את לבם של רבים מחברי המרכז הרחק מהלפרן ושיוו לו בעיניהם
דימוי של 'קיצוני שאין לסמוך עליו' ,של איום על המארג החברתי במפלגה
62בש סיפר באותה ישיבה לחברי המרכז שפינס התנה את הסכמתו להיות מזכיר סניף תל אביב
בסילוק אנשי 'הגוש' ובצירוף אנשים מסוימים למזכירות הסניף ,כנראה תומכי המיסוד
הדמוקרטי כמותו .הוא הפעיל את טיעון הדמוקרטיה המפלגתית נגד בעליו ,שהרי אנשי 'הגוש'
במזכירות הסניף היוצאת היו יכולים בהחלט להיבחר בבחירות פנימיות כאשר הם השולטים
במערכת החלוקה המפלגתית .הדברים מדגימים את העובדה שהנהגת מיסוד דמוקרטי משתף,
שמגמתו ליצור תמסורת כוח 'מלמטה למעלה' ,אכן הייתה מוכרחה להתחיל מפעולת הנהגה,
'מלמעלה למטה'; כלומר דמוקרטיזציה של המפלגה הייתה מוכרחה להישען על סמכות ההנהגה
הבכירה של מפא"י ,לשם איזון הכוח הפוליטי הרב שצבר המנגנון ושיתק את חייה הפוליטיים,
הרעיוניים והחברתיים של מפא"י ,אלא שההנהגה כלל לא הייתה מעוניינת במיסוד דמוקרטי.
][233
