Page 294 - מפאי בראשית העצמאות אבי בראלי
P. 294

‫פרק ה‬

‫הוועדה המדינית‪ 21 ,‬של המרכז ושני כינוסים של המועצה‪ ,‬למעט הנוכחי‪ .‬עוד הוא‬
                      ‫מנה ‪ 227‬סוגיות שנדונו בכל המוסדות האלה‪ ,‬ללא כפילויות‪.‬‬

‫ארגוב הקפיד לציין שלא ימסור דין וחשבון על כל אותן סוגיות‪ ,‬הסתפק במניית‬
‫אחדות מהן‪ ,‬הוסיף כי 'על יד זה שואלים לפעמים את מזכיר המפלגה האם הוא יודע‬
‫את מחיר העופות או לא ואם ברשותו ביטלו את הפיקוח על העופות או לא'‪ ,‬וסיכם‪:‬‬
‫'מכאן תבינו שרקע חיינו הוא עשיר‪ ,‬מלא דאגות כרימון‪ ,‬ונחוצה אחריות רבה‬
‫ואמונה רבה להכריע בהן'‪ .‬רושמי הפרוטוקול ציינו ששומעיו הגיבו במחיאות כפיים‪.‬‬
‫הם הריעו אפוא לנגינתו של ארגוב על המיתר הקונסטרוקטיביסטי‪ ,‬וכן לדימוי‬
‫העצמי הקולקטיבי שהוא ביטא בדבר מפא"י הצופה לבית ישראל; אך הם הריעו גם‬
‫לעוקץ שקופל בדבריו – לדרישה להפקיד בידי בעלי האחריות והאמונה את הסמכות‬

                                        ‫הממשית להכריע‪ ,‬להבדיל מזו הפורמלית‪.‬‬
‫ארגוב התייחס ליריביו הפוליטיים רק אחרי שיצר את האווירה המתאימה והקנה‬
‫למאזיניו את ההבחנה בין אנשי המעשה ובין מבקריהם‪ ,‬וגם אז בלי לנקוב בשמם של‬

                                  ‫יריביו כדי לא לתרום להצגתם כחלופה ממשית‪:‬‬

‫אני יודע שישנו ריטון רב ו]ישנה[ תביעה רבה בתוך השורות הרחבות של‬
‫המפלגה ]‪ [...‬להשפעת יתר ולהכרעת יתר על הדברים הגדולים והחשובים‪.‬‬
‫אבל נדמה לי חברים‪ ,‬אם נרצה להביט בפני המציאות ולקבל את העובדה‬
‫שאנו אחראים בעד המדינה‪ ,‬איננו חושב שאפשר למצוא או להמציא שיטה‬
‫אחרת מאשר ההכרעה על ידי מוסדות נבחרים‪ ,‬בעיקר אם היה צריך לבצע‬

                                            ‫במהירות את אשר טעון ביצוע‪.‬‬

‫ארגוב חתר להציג את המחלוקת כוויכוח בין חסידי דמוקרטיה ייצוגית כהלכתה ובין‬
‫חסידי דמוקרטיה ישירה קיצונית ולא ישימה‪ ,‬התובעים לגלגל כל שאלה חשובה דרך‬
‫אחרון תאי המפלגה‪ .‬לדבריו התוצאה של מיסוד כזה תהיה 'אוליגרכיה של שלושה‪-‬‬
‫חמישה אנשים'‪ ,‬מתוך 'הונאה עצמית שכאילו כל התנועה מכריעה'; או לחלופין 'לא‬
‫תהיה שהות לביצוע בזמן ואנו נפסיד את אמון העם' דווקא במשטר הפנימי‬

                              ‫הדמוקרטי לעילא שהציעו מתנגדי המיסוד ההייררכי‪.‬‬
‫ארגוב נקט כאן אפוא נוהל טיעון של רדוקציה עד כדי אבסורד‪ ,‬אבל יש תוקף‬
‫הגיוני לטיעון כזה‪ ,‬להבדיל מהשפעה רטורית‪ ,‬רק אם הוא נאמן במידה ראויה לעמדה‬
‫של הצד השני; שהרי אחרת לא אותה הוא יפריך‪ ,‬אלא את זו שהוא עצמו יצר וייחס‬
‫ליריביו‪ .‬אמנם אי‪-‬אפשר לקבוע שארגוב סילף כליל את עמדות יריביו‪ ,‬שהרי היה‬
‫גרעין של דמוקרטיה רדיקלית ישירה בהצעותיהם החיוביות; אבל הוא הקצין אותן‬

                                 ‫מאוד והפך אותן בדבריו לבלתי סבירות לחלוטין‪.‬‬
‫תומכי המיסוד הדמוקרטי עיגנו בדרך כלל את הצעותיהם בקריאה למנגנון‬
‫המפלגה להפעיל את הסניפים כדי למסור כוח פוליטי לחברים ולא כדי לתמרן אותם‬

                                     ‫]‪[286‬‬
   289   290   291   292   293   294   295   296   297   298   299