Page 298 - מפאי בראשית העצמאות אבי בראלי
P. 298
פרק ה
הדוברים הביקורתיים היו רבים יותר מדוברי המגמה השלטת בחייה הממשיים של
המפלגה ,אבל תנופה רבה לא הורגשה בדבריהם .הם נראו כמנסים לתפוס בכנף
בגדם של מנהלי המפלגה ,של פוליטיקאים שהדהירו את מפא"י הרחק מן הכיוון
הראוי בעיניהם .בדרך כלל הטון שלהם לא היה לוחמני והם נשמעו כמקוננים על
העניינים היקרים להם ללא הועיל .התמיכה של בן-גוריון ושרת ושאר מנהיגי
המפלגה בדחיקת רגליהם של 'הצעירים' ואחר כך בדיכוי של אנשי 'המעורר' הייתה
אמנם שקטה ,אך הייתה ברורה לכול במפלגה .היא השרתה על מנהלי המפלגה
ביטחון רב ,הרחיקה את מרבית חברי המועצה ממבקריהם של מנהלי המפלגה
והורידה את רמת הביקורת ,אבל כאמור היא לא השתיקה אותה' .האם הכל יישאר
כמו שהיה?' שאל חיים דן בעצב לשמע דברי ארגוב' .הגרעינים האידאיים' של
מפא"י 'משותקים כעת במפלגה; הם סובלים מניתוק ומשיתוק' ,מחה והוסיף' :מה
אומרת ההצעה של ארגוב? שכל הפעולה תיעשה רק בכביש אחד ,מלמעלה למטה',
והחברים שהם חוט השדרה של מפא"י יסתפקו בקבלת מידע 76.חבר קיבוץ אחר,
אזניה ,תמך בדעתו במושב למחרת.
גם אופיר דחה את הברירה שארגוב ניסה לקבעה במסמרות כבֵררה הכרחית 'בין
אוליגרכיה להיפר-דמוקרטיה' ,וטען בזכות 'דמוקרטיה של השכל הישר' שבין שתי
האפשרויות הקיצוניות .ייתכן שביטול זרם העובדים ומעבר המטוטלת הפוליטית
ימינה עם צירוף הציונים-הכלליים לממשלה בשלהי 1952הם שהניעו אישים כמו
אופיר ואזניה ,וכן משה גלבוע מקבוצת ארז ,לחוש מנוכרים ולדרוש השפעה לחברים
מן השורה.
מכל מקום ,הם איחרו את המועד מבחינה פוליטית .הם הבינו את המתרחש
במפלגה מאוחר מדי ,כאשר מנהלי המפלגה כבר עמדו להתגבר כליל על ההתנגדות
הפנימית למיסוד ההייררכי .אחרי שאישים כמו אזניה ,למשל ,סייעו למנהלי המפלגה
בבידוד 'הצעירים' ב ,1951-1950-מנהלי המפלגה לא התקשו לדכא את חוג
'המעורר'; כי אמנם אנשי 'המעורר' ביטאו בעמדותיהם רבים מאוד במפא"י ,ולכן
הציבו איום ממשי על מנהלי המפלגה ,אבל הם לא זכו לעזרת גופים מאורגנים
במפלגה' .הצעירים' אולי היו יכולים לעזור להם ,לולא היו כבר גזוזי מחלפות ,וכן
חוגים בהתיישבות העובדת כמו אלה שייצגו ברוך אזניה מגבעת חיים ועליזה
שידלובסקי מקבוצת כינרת 77,לוּ היו עומדים על התהליכים הפנימיים ומתארגנים
בזמן.
אריה כהן ,מעסקני הסניף בתל אביב ,שהתנסה אישית בשליטת 'הגוש' שם ,ביטא
את עסקני המפלגה שסירבו להסתגל למרות 'הגוש' בראשות נצר וחבריו וחשו 'אי-
שביעות רצון כללית ממצב התנועה' ,כדבריו ,עקב 'חיץ בין הצמרת ובין עסקני
76מועצת מפא"י ,11.3.1953 ,ישיבה ב ,אמ"ע.2-22-1953-87 ,
77על עמדות שידלובסקי ראו לעיל ,עמ' .236
][290
