Page 301 - מפאי בראשית העצמאות אבי בראלי
P. 301
התבססות השיטה ההייררכית
גם החברים התובעים ]דמוקרטיה במפלגה[ לא יוכלו לצייר לעצמם כיצד
אפשר לנהל את מדינת ההסתדרות ואת ] ‰‚ÏÙÓ‰ ˙È„Óהדגשתי ,א"ב[ בצורה
כזאת שצריך יהיה לחכות להחלטה בכל הסניפים מדן ועד אילת [...] .הבעיה
היא לדאוג שדבר המפלגה יגיע לכל הסניפים וחברי המפלגה; הבעיה היא,
לדוגמא :כיצד יגיע הנאום של החבר לבון ] [...לכל חברי המפלגה.
הביטוי 'מדינת המפלגה' מוסר את השפעת החוויה של הקמת מוסדות ריבוניים .היא
טיפחה את המגמה לעצב את המפלגה במתכונת הייררכית ,מעין מדינתית .אלפרט
וחבריו סברו אפוא שהקמת הסניפים היא אמצעי יעיל להסברה מכוונת ומאורגנת
מלמעלה ,כדי למסור את דברי החבר לבון 83,וקשה לראות במיסוד כזה
'דצנטרליזציה' כדברי ראש מחלקת הארגון ברוך טל.
ארגוב מיקד את תשובתו ביכולת הביצוע .בהתפתחות אירונית מאוחרת ,בסוף
שנות החמישים ובראשית העשור הבא ,אירע שקבוצתו הפוליטית הותקפה בתוך
מפא"י או מכיוון רפ"י על היעדר יכולת ביצוע והמתקיפים כונו בעיתונות
'ביצועיסטים' .אבל עתה הייתה קבוצה זו בדרכה אל הכוח הפוליטי הראשי ,היא
ביססה אותו במפלגה ועיניה היו נשואות אל השלטון במדינה ואל צרכיו ,מנקודת
ראותה .ארגוב נזקק בטיעונו לטראומה של קריסת הסוציאל-דמוקרטיה למול
הפשיזם באיטליה ובעיקר בגרמניה ולמול הקומוניזם ברוסיה .הוא ייחס את הקריסה,
בין היתר ,לכך ש'בזמן שהם הגיעו לשלטון ,הם עסקו בברורים רבים מאוד ,בלי
יכולת לבצע' .לא ברור על סמך מה חרץ ארגוב משפט זה על הסוציאל-דמוקרטיה
הגרמנית ,למשל; היא נקלעה לעימות קשה עם הנאצים מלפנים ועם הקומוניסטים
מאחור וחוסר כישרון ביצוע לא היה דווקא אחד מחסרונותיה 84.מכל מקום כוונת
ארגוב הייתה ברורה – מפא"י נשלטת מלמעלה ,מכשיר בידי רבי המדינה ,היא צורך
חיוני לייצוב החברה הפוליטית החדשה.
מטעם זה עמד ארגוב על סמכותם הבלעדית של מוסדות המפלגה המרכזיים,
מוסדות שהנהגת המפלגה שולטת בהם ביתר קלות ,ושלל מכול וכול את ההצעות
להפוך את הסניפים למוקדים של דיון ושל החלטה בשאלות המדינה' .הצריך להציע
83הערה זו ביטאה ,ככל הנראה ,את הערכתם של אנשי 'הגוש' ,כמו אלפרט ,שלבון הוא מועמד
סביר להנהיג את המפלגה אחרי בן-גוריון ולהיות מועמדה לראשות הממשלה אחרי בן-גוריון
ושרת.
84ככל הנראה זה היה סיכומו לניתוחים המורכבים שפרסם בשעתם משה בילינסון ב'דבר' ורבים
מהם נכללו בקובץ 'במשבר העולם' שערך ברל כצנלסון אחרי מות ידידו .אבל בילינסון דווקא
סבר שאחד ממקורות כישלונה של הסוציאל-דמוקרטיה הגרמנית ,נוסף על הסיוע שהגישו
הקומוניסטים לנאצים ,היה טמון בנטייתה לפרגמטיזם צמוד להווה ,דומה לזה שארגוב היה עתה
פרקליטו .ראו למשל בילינסון ,בעקבות .על תפיסותיו הסוציאל-דמוקרטיות של בילינסון ראו:
גורני ,בילינסון ,עמ' ;368-347שפירא ,רומנטיקן ,עמ' .306-293
][293
