Page 306 - מפאי בראשית העצמאות אבי בראלי
P. 306
חלק שלישי
התיווך של המפלגות ושיטתו ,כלומר על התפקיד שלהן בתור תמסורות הכוח שבין
האזרחים לשלטון ותמסורות הכוח שבין השלטון לאזרחים; מוקד הניתוח בפרק ז
הוא הדיון בן הזמן במשטר הפנימי במפא"י ובהשלכותיו על יכולתה למלא את
תכליותיה הרעיוניות ולענות על האינטרסים של חבריה ושל כלל הישראלים; פרק ח
ייוחד להתמודדות של מסאים ומנהיגים במפא"י עם משבר החלוציות בראשית
המדינה – לא מעטים מהם ייחסו אותו גם למיסוד ההייררכי של מפא"י ,וישתקפו בו
אווירת הנכאים שהשתררה אז במדינה החדשה ובמחנה הפוליטי שהנהיג אותה לצד
ההתקוממות נגד אותה אווירה; המוקד של פרק ט יהיה מעט יוצא דופן בחלק זה;
הוא יחרוג מזירת הדיון של מפא"י עצמה ויעסוק בניתוח הפולמוס בין מפא"י למפ"ם
על מה שכונה אז 'ממלכתיות' ,כדי להראות את ההבדל המהותי בין פולמוס זה ובין
העימות הפנימי שהתקיים במפא"י סביב מיסודה ההייררכי ,שכן כל הצדדים באותו
עימות פנימי אחזו בעמדות 'ממלכתיות' כהגדרתן הרווחת אז.
העובדה שכמעט כל השותפים בשיח הפוליטי של מפא"י אחזו בגרסות שונות של
תפיסה ממלכתית בדבר העיצוב הראוי לפוליטיקה ולחברה הישראלית החדשה באה
לידי ביטוי ברור כבר בניתוח המוצע בפרקים ו-ז .אבל 'הממלכתיות' כהוראתה אז
במחשבה הפוליטית שרווחה בין אנשי מפא"י הייתה מפלגתנית ביסודה .זו הייתה
ממלכתיות באמצעות מפא"י ,או תפיסה של מפא"י בתור 'מפלגה ממלכתית' ,ולא
גישה על-מפלגתית או אפילו אנטי-מפלגתנית ,כהוראה המאוחרת יותר של המושג.
נעמוד על הזיקה ההיסטורית והמתח הלוגי בין שני מובנים אלה של המושג בפרק ח
ולבסוף בפרק ט.
][298
