Page 311 - מפאי בראשית העצמאות אבי בראלי
P. 311
תמסורות הכוח בין המפלגות לשלטון
מטעם המדינה בתחומים מסוימים ,כמו סוציאליזציה פוליטית ואף תרבותית של
העולים החדשים ,התיישבות או ויסות כוח האדם במנהל הממשלתי6.
מנקודת הראות של מדינה מבוססת במידה זו או אחרת ,יש סתירה ברורה בין שני
כיווני המחשבה האלה ,אבל לאו דווקא כשמדובר ב'מדינה בהקמה' כמו מדינת
ישראל ,כאשר נחוצה תשתית פוליטית לעצם הקמתה .אז הסתירה סמויה במידה
מסוימת ,מועדת להתגלות שנים אחדות מאוחר יותר .מכל מקום ,אנשי מפא"י דאז
בדרך כלל לא ראו סתירה בין שני כיווני המחשבה האלה ,בין עמידה על עצמאות
המדינה לבין תפיסה של 'מפלגה ממלכתית' .זה היה הלוך מחשבה אופייני לתקופת
המעבר מימי היישוב למדינה .בהיותם אנשי מפלגת השלטון הם ראו עצמם עומדים
על עריסת המדינה הצעירה ,מופקדים על התעצמותה ,ומתוך אותה ראייה עצמית
נערכו לרתום את מפלגתם ,את המנגנון ההסתדרותי-מפלגתי ,לשירותה של המדינה
החדשה .אין ספק שהשתלבו זו בזו המגמה להגיש שירותים למדינה החדשה עמוסת
המשימות מצד אחד והמגמה להפיק תועלת פוליטית ,ארגונית ואף כלכלית ממיזוג
ִתּפקודי בין המפלגה לשלטון מצד אחר .קשה להפריד בין סוגי המניעים ,ואולי אין
צורך להפרידם .די לקבוע ששניהם היו בעלי משקל בפעולתם של אנשי מפא"י –
שירות למדינה ותועלת קבוצתית או אישית.
המושג 'מפלגה ממלכתית' ,על כל הבעייתיות ואף הסתירה הכרוכות בו ,לא עורר
ויכוח או דיון פנימי במפא"י ונחשב מוסכם על הכול בשנים שנבדקו במחקר
) .(1953-1948נשוב לנושא הזה בהמשך ,אך כדאי לציין כאן כי לעומת הנטייה
הרווחת והמוסכמת במפא"י לייחס למפלגה מעמד של סוכנות מעין ממשלתית ואף
לכנותה 'מפלגה ממלכתית' ,התקיים במפא"י ויכוח חשוב על הגבולות התפקודיים
בין ההסתדרות ובין המדינה .הנושא החשוב ביותר באותו ויכוח היה מעמדו של זרם
העובדים והתביעה שהחינוך בבתי הספר יהיה ממלכתי.
כאמור ,עמידה מסקנית על עצמאות המדינה לא מנעה מרבים מאנשי מפא"י
ובראשם בן-גוריון לראות במפלגתם 'מפלגה ממלכתית' ,ומבחינת המניעים הם לא
ראו סתירה בין שתי העמדות .אבל אין ספק שהמתח הסמוי בתפיסה הזאת יכול
בן-גוריון הפעיל את מפא"י לוויסות מינויים בכירים במנהל הממשלתי ואף בצבא .ראו למשל 6
הערה 100בפרק ג ,לעיל על 'ועדת אכא' שהרכיב בן-גוריון ב 1949-מקצינים בכירים ואזרחים
חברי מפא"י לשם רכישת שליטה על מינויים של קצינים בצבא אחרי פירוק מטה הפלמ"ח .עוד
מינה בן-גוריון ועדה מפלגתית בראשות ארן שהתבקשה להציע ,בין היתר ,מועמדים לתפקידים
כמו מנכ"ל משרד הביטחון )הוא הציע את פנחס ספיר( ובעלי תפקידים בכירים אחרים במשרד,
מועצה מצומצמת לתכנון וכן 'תפקידים אחרים כפי ראות עיניכם' .ראו מכתב מינוי 'לחברים
ז' אהרונוביץ ]ארן[ ,ל' אשכול ,א' בהיר ,ע' גלובמן ,י' דובדבני ,פ' לוביאניקר ,י' שמחונית' ,מאת
ד' בן-גוריון ,א' בתמוז תש"י ,16.6.1950 ,אב"ג ,התכתבות.
][303
