Page 315 - מפאי בראשית העצמאות אבי בראלי
P. 315

‫תמסורות הכוח בין המפלגות לשלטון‬

‫פרלמנטרי של מפלגות קטנות ובינוניות רבות ובדרך כלל מונעת רוב מוחלט ממפלגה‬
‫אחת‪ .‬רבים במפא"י חששו אפוא שהיא תערער את היציבות הפוליטית‪ .‬עוד חששו‬
‫שהיא תטה את השלטון לפעולות שאינן עולות בקנה אחד עם 'טובת הכלל'‪ ,‬לא‬
‫מבחינת היעילות של פעולות השלטון ולא מבחינת איזון האינטרסים הראוי בהנחיית‬
‫פעולותיו‪ .‬על פי תפיסה זו‪ ,‬רק במפלגות גדולות נוצרים איזון כזה והאחריות‬

                                                         ‫הציבורית הנובעת ממנו‪.‬‬
‫חששות אלו היו מקור הנטייה שהתגלתה בחוגי מפא"י עוד ב‪ 1948-‬לתמוך‬
‫בבחירות אזוריות‪-‬רובניות‪ 13.‬שיטת בחירות זו מעודדת מבנה פוליטי דו‪-‬מפלגתי‪ ,‬עם‬
‫מפלגת שלטון ברורה לשנים אחדות ומפלגת אופוזיציה מגובשת למולה‪ ,‬ותהליכי‬
‫אגרגציה וארטיקולציה של אינטרסים מתחוללים בתוך אותן מפלגות רחבות ולא בין‬
‫מספר רב של מפלגות קטנות‪ ,‬בינוניות וגדולות‪ .‬לפי תפיסה רווחת אז‪ ,‬השיטה הזאת‬

                      ‫יוצרת שלטון יציב יותר‪ ,‬יעיל יותר ומסור יותר לענייני הכלל‪.‬‬
‫מפא"י בראשות בן‪-‬גוריון אימצה לימים‪ ,‬בישיבת מרכז שהתכנס ברחובות‬
‫בספטמבר ‪ 141954‬ובמצעה לקראת בחירות ‪ ,1955‬את ההצעה שהכנסת תבחר‬
‫בשיטה אזורית‪-‬רובנית ותורכב מנבחרים במחוזות בחירה לפי עקרון 'המנצח זוכה‬
‫בכול' )‪ ,(Winner takes all‬כלומר ללא ייצוג לתומכים במועמד המיעוט‪ ,‬אלא עד כמה‬
‫שהנבחר מייצג גם את המיעוט שלא בחר בו )כך דווקא בגלל האופי הרובני של‬
‫השיטה(‪ 15.‬מחברי המצע קבעו כי 'משטר הבחירות היחסיות' הוא פרי 'אינרציה‬
‫מחשבתית' מימי היישוב ו'נהפך לרועץ למדינה ולאופייה הדימוקרטי'‪ .‬זו הייתה‬

                                                                      ‫הנמקתם‪:‬‬

‫משטר זה שולל למעשה מהעם את בחירת נציגיו למישרים‪ ,‬מוסר בחירת חברי‬
‫הכנסת לועדות‪-‬מינויים מפלגתיות‪ ,‬מרופף זיקת הנבחר לבוחריו‪ ,‬מסייע‬
‫להתפצלות מופרזת וחבלנית‪ ,‬זורע מדנים יתרים בעם‪ ,‬מטפח בדלנות עדתית‪,‬‬
‫מערער יציבות השלטון‪ ,‬מטפח אופוזיציות מחוסרות כל אחריות‪ ,‬מוליד‬

          ‫‪ 13‬שטרנברג‪ ,‬הייצוג‪ ,‬עמ' ‪ ;39-38‬זליגר‪ ,‬יסודות‪ ,‬ב‪ ,‬עמ' ‪ ;8-7‬הנ"ל‪ ,‬יסודות‪ ,‬ג‪ ,‬עמ' ‪.3-2‬‬
‫‪ 14‬מרכז מפא"י‪ ,16.9.1954 ,‬אמ"ע‪ .2-23-1954-64 ,‬לאחת ההתבטאויות הראשונות של בן‪-‬גוריון‬
‫בזכות השיטה האזורית‪-‬רובנית ראו דוד בן‪-‬גוריון‪' ,‬נצח ישראל' ]‪ ,[?1953‬בתוך הנ"ל‪ ,‬חזון‬

                                                                    ‫ודרך‪ ,‬ד‪ ,‬עמ' ‪.274-273‬‬
‫‪ 15‬הנבחר אכן גם מייצג במידה מסוימת את המיעוט שלא בחר בו‪ ,‬שהרי ברצותו להיבחר מחדש‬
‫עליו להתחשב גם ברצונות של אלה שלא בחרו בו בבחירות הקודמות‪ ,‬ומקצתם עשויים לתמוך‬
‫בו עתה‪ .‬האופי הרובני של הבחירות‪ ,‬המבוטא בעיקרון 'המנצח זוכה בכול'‪ ,‬מתגבר מאוד סוג זה‬
‫של הנעה‪ ,‬מפני שהוא מעניק תגמול ניכר‪' ,‬זכייה בכל הקופה'‪ ,‬לרכישה של תמיכת מיעוט קטן‬
‫ההופכת את תוצאת הבחירות השקולה מתבוסה לניצחון‪ .‬האופי הרובני של השיטה מטשטש‬
‫אפוא את הגבולות בין 'רוב' ל'מיעוט' ודוחף את הנציג הפרלמנטרי לייצג גם את הבוחרים שלא‬

                                                                                  ‫תמכו בו‪.‬‬

                                     ‫]‪[307‬‬
   310   311   312   313   314   315   316   317   318   319   320