Page 316 - מפאי בראשית העצמאות אבי בראלי

‫פרק ו‬

‫משברים תכופים‪ ,‬מוריד כבוד הדימוקרטיה בישראל ומחליש כוח המדינה‬
‫כלפי פנים וכלפי חוץ‪.‬‬

‫מפא"י התחייבה אפוא במצעה לבחירות ‪' 1955‬להנהיג במדינה בחירות אזוריות‬
‫כנהוג באנגליה ובשאר הדימוקרטיות המתוקנות והוותיקות' – כלומר שיטה מובהקת‬

‫של בחירות אזוריות‪-‬רובנית‪16.‬‬
‫כשנה וחצי לפני כן התקיימו דיונים בממשלה על שינוי בשיטת הבחירות במהלך‬
‫המחצית הראשונה של ‪ ,1953‬זמן לא רב אחרי שהציונים‪-‬הכלליים הצטרפו אליה‪ ,‬אך‬
‫התנגדות הפרוגרסיבים והדתיים עיקרה את המהלך‪ 17.‬ב‪ 19-‬ביולי הופקד פנחס לבון‬
‫על ריכוז ועדת שרים לדיון ב'תיקון חוק הבחירות' שכללה את השרים יוסף סרלין‬
‫מהציונים‪-‬הכלליים‪ ,‬פנחס רוזן מהפרוגרסיבים ומשה שפירא מהפועל המזרחי‪18.‬‬
‫ההרכב הזה כלל שני מתנגדים תקיפים לבחירות אזוריות‪-‬רובניות‪ ,‬רוזן ושפירא‪.‬‬
‫הפקדת לבון על הבירור אף היא לא סייעה לקידום שיטה אזורית‪-‬רובנית‪ ,‬מפאת‬
‫האינטרסים של לבון וקבוצת מנהלי המפלגה שהוא השתייך אליה‪ ,‬כפי שיוסבר‬

‫בהמשך‪.‬‬
‫התמיכה בשיטה האזורית‪-‬רובנית בחוגי מפא"י נבעה משלושה מקורות‪ .‬ראשית‪,‬‬
‫כאמור‪ ,‬סברו שהיא מבטיחה יתר יציבות‪ ,‬יעילות ונאמנות הממשל ל'טובת הכלל'‪.‬‬
‫שנית‪ ,‬העריכו שהיא תקנה למפא"י שלטון מלא‪ ,‬ללא שותפים קואליציוניים‪ ,‬ותשחרר‬
‫את ידיה לעצב את המדינה ברוחה ולהפיק מהשלטון את מלוא התועלת המזומנת בו‬
‫)כך העריכו גם במפלגות האחרות‪ ,‬ומסיבה זו אפילו הציונים‪-‬הכלליים התנגדו‬
‫בתחילה להצעה‪ 19,‬ולא רק מפלגות קטנות שבחירות רובניות היו מוחקות אותן(;‬
‫שלישית‪ ,‬תומכים רבים בשיטה האזורית‪-‬רובנית קיוו שהיא תרסן את המנגנון‬

‫‪' 16‬דבר מפלגת פועלי ארץ‪-‬ישראל לאזרחי המדינה‪ ,‬מצע לכנסת השלישית'‪ ,‬יולי ‪ ,1955‬חוברת‬
‫שמורה בארכיון מפלגת העבודה הישראלית‪' ,‬י‪ .‬ביצור הדמוקרטיה בישראל'‪ ,1 ,‬עמ' ‪.12‬‬
‫‪ 17‬ראו ישיבות הממשלה ב‪ ,4-‬ב‪ 6-‬וב‪ 11-‬בינואר ‪ ,1953‬ב‪ 12-‬וב‪ 19-‬ביולי ‪.1953‬‬

‫‪ 18‬אב"ג‪ ,‬לשכה – ראש המממשלה‪ ,‬בחירות ‪) 1956-1948‬מקור‪ :‬אמ"י‪ ,‬מיכל ‪ ,11‬תיק ג‪.(279-5373‬‬
‫‪ 19‬הציונים‪-‬הכלליים היו הגרעין הטבעי למפלגת השלטון החלופית במבנה הדו‪-‬מפלגתי שייווצר‬
‫בשיטה אזורית‪-‬רובנית‪ .‬אף על פי כן הם העדיפו את הכוח המוקנה למפלגה בינונית במשטר‬
‫הקואליציוני האופייני לשיטת הבחירות היחסית‪ ,‬על פני מעמד של אופוזיציה 'נצחית'‪ .‬העדפתם‬
‫נבעה מהערכה שעצמתה הפוליטית של מפא"י דאז הייתה מתבטאת ברוב גדול מאוד בכנסת‬
‫שהייתה נבחרת בשיטה רובנית‪ .‬ראו מאמרו של מנהיג מפלגת הציונים‪-‬הכלליים‪ ,‬פרץ ברנשטיין‪,‬‬
‫הממשלה‪ .‬לדעה אחרת בקרב הציונים‪-‬הכלליים‪ ,‬ראו וינשל‪ ,‬שינוי‪ ,‬עמ' ‪ .3‬בכניסתם לממשלה‬
‫ב‪ 1952-‬הסכימו הציונים‪-‬הכלליים לשינוי אחר‪ :‬מניעת ייצוג בכנסת ממפלגה שלא קיבלה‬
‫לפחות עשרה אחוזים מקולות המצביעים )'אחוז חסימה'(‪ .‬הציונים‪-‬הכלליים ומפא"י לא הצליחו‬
‫להנהיג את השינוי בגלל התנגדות של הדתיים ושל המפלגה הפרוגרסיבית‪ .‬ראו דבר‪,‬‬

‫‪.19.12.1952‬‬

‫]‪[308‬‬