Page 314 - מפאי בראשית העצמאות אבי בראלי
P. 314

‫פרק ו‬

‫‪ 1949‬לאורחים מאנשי תנועתו באמריקה‪' ,‬יש להן נושא אחד ורעיון מרכזי אחד – גם‬
‫למדינה יש הרעיון הזה והנושא הזה – ]ופירושו כי[ ציבור הפועלים הוא‬
‫ההסת]דרות[‪ ,‬הוא המפלגה ועלינו לעשותו מדינה';‪ 11‬סוציאליזם רדיקלי למדי‪,‬‬
‫'ממעמד לעם' בפרשנותו הסוציאליסטית הרדיקלית ביותר; אבל הכרעתו בעד מבנה‬
‫הייררכי למפלגה שהייתה אמורה לכוון את הפעלתו של המכשיר הזה‪ ,‬את פעולת‬
‫המדינה‪ ,‬הייתה כרוכה בוויתור על השאיפה האוטופית שהמדינה החדשה תהיה‬
‫מדינה סוציאליסטית או מדינת פועלים‪ ,‬מפני שהשאיפה הזאת אינה מתיישבת עם‬
‫חלוקת כוח הייררכית‪ .‬פער גדול בחלוקת הכוח הפוליטי מוכרח בסופו של דבר‬

                                   ‫להוביל לחברה לא‪-‬שוויונית ולפערים כלכליים‪.‬‬

            ‫תמסורת של כוח פוליטי ושיטות בחירה‬

‫המפלגות הציוניות ומפא"י בתוכן פעלו אפוא מתום מלחמת העצמאות בסביבה‬
‫פוליטית שהתחוללו בה שינויים רדיקליים‪ .‬הבולטים שבהם היו כאמור כינון‬
‫הריבונות והעלייה הגדולה שהכפילה את אוכלוסיית היהודים‪ .‬באופן טבעי התעוררו‬
‫חרדות ליציבותה הפוליטית של המדינה‪ .‬בהשפעת חרדות כאלה נוטים לעתים‬
‫קרובות לכיוון שמרני‪ ,‬להעדפת יסודות מוכרים שיסייעו להסתגל ולהתמצא בתנאים‬
‫החדשים‪ .‬מניעים מסוג זה טיפחו נטיות לעצב את המבנה והמשטר של המדינה‬
‫החדשה על פי מתכונות מוכרות‪ ,‬ודוגמה בולטת היא השתמרותה של שיטת הבחירות‬

                                            ‫היחסית במעבר מן היישוב למדינה‪12.‬‬
‫אבל פרדוקסלית דווקא ביסוד המשכי זה ראו איום על הכושר למשול‪ ,‬על היציבות‬
‫הפוליטית ועל האפקטיביות השלטונית של הממשלה‪ .‬השיטה היחסית מטפחת ייצוג‬

                                                   ‫‪ 11‬יומן בן‪-‬גוריון‪ ,14.5.1949 ,‬אב"ג‪ ,‬יומנים‪.‬‬
‫‪ 12‬גם ההימנעות מחקיקת חוקה יכולה להיחשב גילוי של רצון להיצמד למוכר בנסיבות המהפכניות‬
‫של תהליך קיבוץ הגלויות‪ .‬לעמדת בן‪-‬גוריון ראו בין השאר דוד בן‪-‬גוריון‪' ,‬חוקה או חוקים‪:‬‬
‫בישיבת המאה ועשרים של הכנסת הראשונה'‪ ,20.2.1950 ,‬בתוך הנ"ל‪ ,‬חזון ודרך‪ ,‬ב‪ ,‬עמ'‬

                                                                                 ‫‪.157-135‬‬
‫סוגיית החוקה וההימנעות מחקיקתה לא תידון בספר‪ ,‬מפני שהסוגיות הנדונות בו נוגעות בעיקרן‬
‫לצד הלא פורמלי והלא משפטי בעיצוב הפוליטיקה הישראלית החדשה‪ .‬המבנה ודרך הפעולה‬
‫של מפלגת השלטון אינם נקבעים מעיקרם בחוקות פורמליות‪ .‬על הוויכוח בשאלת החוקה נכתב‬
‫לא מעט יחסית למה שנכתב כללית על ראשית העצמאות‪ .‬ראו בין השאר‪ :‬רובינשטיין ומדינה‪,‬‬
‫המשפט‪ ,‬א‪ ,‬עמ' ‪ ;60-44‬ינאי‪ ,‬חוקה; גולדברג‪ ,‬חוקה‪ ,‬עמ' ‪ ;48-29‬סגל‪ ,‬דמוקרטיה‪ ,‬עמ' ‪;35-15‬‬
‫כהן‪ ,‬הטלית והדגל‪ ,‬עמ' ‪ ;126-121‬גל‪-‬נור‪ ,‬הדמוקרטיה בישראל‪ ,‬עמ' ‪ ;71-69‬ורהפטיג‪ ,‬חוקה‪,‬‬
‫עמ' ‪ ;88-51‬אונא‪ ,‬בדרכים‪ ,‬עמ' ‪ ;255-242‬רוזין‪ ,‬גוף ראשון יחיד; גביזון‪ ,‬מגילת הזכויות‪ ,‬עמ'‬

                                                                                 ‫‪.154-113‬‬

                                     ‫]‪[306‬‬
   309   310   311   312   313   314   315   316   317   318   319