Page 312 - מפאי בראשית העצמאות אבי בראלי
P. 312

‫פרק ו‬

‫להסביר את מניעי בן‪-‬גוריון ועמיתיו לצמרת המפלגה לתמוך בתהליך הפיכתה של‬
                       ‫מפא"י לגוף צייתני ואולי אף להיות יוזמיו מאחורי הקלעים‪.‬‬

‫יש איומים פוטנציאליים רבים מבפנים‪ ,‬מתוך החברה האזרחית‪ ,‬על עצמאות‬
‫הפעולה של מדינות חדשות; למשל איומים העלולים להתפתח במוסדות הדת או‬
‫בכוחות המזוינים‪ .‬מפלגת שלטון חזקה ומושרשת כמו מפא"י‪ ,‬בעלת שליטה בארגון‬
‫חברתי מסועף ורב השפעה על חיי היום‪-‬יום של האזרחים כמו הסתדרות העובדים‪,‬‬
‫היא ודאי איום מובהק שכזה‪ .‬אם נוסף על כך מייעדים לה תפקידים ממלכתיים‪ ,‬ברור‬
‫שיתעורר צורך לקבוע היכן מוקד הסמכות‪ .‬אין ספק שבן‪-‬גוריון חתר בשנים הנדונות‬
‫כאן לקבע את הסמכות ואת העצמאות של המדינה ושל הממשלה המנהלת אותה;‬
‫ואם כך ברור שעצמאות הפעולה של המדינה כארגון חייבה מבנה הייררכי של‬
‫מפלגת שלטון‪ ,‬שיאפשר לצמרת המפלגה‪ ,‬זו שהיא גם צמרת הממשלה‪ ,‬להדק את‬
‫שליטתה במפלגה באמצעות אנשי אמונה; ואכן‪ ,‬כמו שראינו‪ ,‬באותן שנים חל תהליך‬
‫הדרגתי של זיהוי צמרת המפלגה עם משלחתה לממשלה )'שרינו'( והודקה שליטתה‬
‫של הצמרת במפלגה באמצעות קבוצת הביניים של מנהלי המפלגה ובאמצעות תהליך‬

                                          ‫המיסוד ההייררכי שהם הנהיגו במפלגה‪.‬‬
‫למדינה כארגון צעיר היה אינטרס לקבע את סמכותה בחברה האזרחית הישראלית‪,‬‬
‫חברה מפותחת למדי ומנומרת בקבוצות ובאינטרסים פרטיקולריים‪ .‬לשם כך נזקקו‬
‫מנהיגי המדינה החדשה למפלגת שלטון הייררכית ונשלטת שתהיה מערכת תמסורת‬
‫של שליטה והסברה בחברה האזרחית‪ .‬מנקודת ראותם‪ ,‬הולכה של השפעה יתרה‬
‫מאותה חברה אזרחית אל הממשלה עלולה לשלול מן המדינה יכולת לפעול על פי‬
‫האינטרס העצמי שלה‪ ,‬עד כמה שהוא מובחן מאינטרסים פרטיקולריים בחברה‬
‫האזרחית שהיא אמורה לנהל; ואם לא תפעל על פי האינטרס העצמי שלה‪ ,‬יש חשש‬
‫ליכולתה לשרוד‪ ,‬בהיותה ארגון צעיר ולא מבוסס‪ .‬בישראל מדינה דומיננטית נתפסה‬
‫הכרחית גם לשם הבטחת מידה כלשהי של אחדות בחברה ההטרוגנית מאוד‬
‫שהתפתחה בה‪ 7.‬בן‪-‬גוריון טרח לטפח את 'כושרם הממלכתי' של היהודים או את‬
‫יכולתם להסדיר את חייהם במדינה ריבונית‪ 8,‬ולכן מבחינתו עצם כוחה הרב של‬

‫הפחד מההטרוגניות‪ ,‬הרצון להכיל אותה באמצעות המדינה‪ ,‬והרצון ואף הדרישה שהמדינה‬             ‫‪7‬‬
‫תפעל באינטנסיביות לקליטתם הרוחנית‪-‬תרבותית של העולים שהחלו לזרום אז ארצה –‬                ‫‪8‬‬

‫לתחושות ולהערכות אלו נתנו הסופרים ואנשי הרוח ביטוי בדבריהם בשתי פגישות שהיו להם‬
‫עם בן‪-‬גוריון במהלך ‪ .1949‬ראו 'דברי סופרים בפגישה שזימן ראש‪-‬הממשלה'‪ ;27.3.1949 ,‬וכן‬
‫‪ ,11.10.1949‬שם‪ ,‬פרוטוקולים של פגישות‪ .‬ראו גם‪ :‬דוד בן‪-‬גוריון‪' ,‬תפקידם של אנשי הרוח‬
‫בעיצוב דמות האומה‪ :‬בפגישת סופרים'‪ ,27.3.1949 ,‬בתוך הנ"ל‪ ,‬חזון ודרך‪ ,‬א‪ ,‬עמ' ‪;87-61‬‬

         ‫הנ"ל‪' ,‬לשירות העם‪ :‬בפגישה עם הסופרים'‪ ,11.10.1949 ,‬שם‪ .‬ראו עוד קרן‪ ,‬בן‪-‬גוריון‪.‬‬
‫ראו שתי התבטאויות אופייניות ברוח זו‪ ,‬דומות לרבות אחרות בתקופה זו‪ :‬מכתב דוד בן‪-‬גוריון‬
‫אל זלמן ארן‪ .6.1.1951 ,‬אב"ג‪ ,‬התכתבות; בן‪-‬גוריון‪' ,‬דרכנו במדינה‪ :‬המועצה הארצית של‬

               ‫מפלגת פועלי ארץ‪-‬ישראל'‪ ,29.4.1951 ,‬בתוך הנ"ל‪ ,‬חזון ודרך‪ ,‬ג‪ ,‬עמ' ‪.105-104‬‬

‫]‪[304‬‬
   307   308   309   310   311   312   313   314   315   316   317