Page 32 - מפאי בראשית העצמאות אבי בראלי
P. 32

‫מבוא‪ :‬מפא"י היישובית‬

‫השלושים להתייצב נגד התארגנות המובטלים בסניף תל אביב של מפא"י‪ ,‬פרשה‬

                                                          ‫שנרחיב עליה בהמשך‪.‬‬
‫במציאות החדשה‪ ,‬על רקע הטלטלות הכלכליות‪-‬חברתיות שזעזעו את היישוב‬
‫בשנים ‪ ,1925-1923‬הודגשו יותר שני יסודות במושג 'מלחמת המעמדות' שהיו‬

‫קיימים בו גם קודם לכן‪ :‬מאבק מקצועי‪ ,‬שכן ההסתדרות חויבה להגביר את מאבקה‬

‫למען עבודה מאורגנת במושבות ובערים ולהגן על השכר למול התעצמותם של‬

‫המעסיקים; ומאבק פוליטי על השלטון בציונות וביישוב‪ .‬הדיונים של מועצת‬
‫אחדות‪-‬העבודה בתחילת ‪ 1925‬משקפים את התגברות המגמה לרכז במפלגה כוח‬

‫מעמדי שישתלט על התנועה הציונית והיישוב וכך יוכל להגן על ענייניהם של‬
                                     ‫הפועלים ועל משק הפועלים והתיישבותם‪31.‬‬

‫בהשפעת המגמה הזאת חודש המשא ומתן על איחוד בין אחדות‪-‬העבודה ובין‬
‫הפועל‪-‬הצעיר‪ ,‬והיא שהניעה את בן‪-‬גוריון לשלול‪ ,‬בוויכוח שניהל עם טבנקין‬
‫במועצת אחדות‪-‬העבודה )טבת תרפ"ה‪ ,‬נחלת יהודה(‪ ,‬את זיהויה המוחלט של‬
‫אחדות‪-‬העבודה עם ההתיישבות השיתופית‪ .‬זיהוי כזה היה עלול להרתיע את הפועל‬

‫העירוני ולשבש את המגמה לרכוש הגמוניה פוליטית‪' .‬אני נגד הרעיון הכוזב של‬
‫יחידי סגולה והמון רב'‪ ,‬אמר בן‪-‬גוריון‪' ,‬איננו מפלגה של התיישבות וקיבוצים‪ .‬אנו‬

‫מפלגת הפועלים וכל הדאגות של מעמד הפועלים כולו ושל כל הפועל]ים[ היא‬
                                                                     ‫דאגתנו'‪32.‬‬

‫בן‪-‬גוריון דחה אפוא את הזיהוי האליטיסטי של המפלגה עם התנועה הקיבוצית‪,‬‬

‫אליטיזם נוסח טבנקין‪ ,‬ועם זה המשיך להעלות על נס את הקיבוץ‪ .‬בהתבטאות‬
‫אופיינית כעבור שנתיים‪ ,‬בוועידה השלישית של ההסתדרות‪ ,‬הגדיר בן‪-‬גוריון את‬

‫התנועה הקיבוצית‪' :‬מקור היצירה והכיבוש של הפועל העברי‪ ,‬בבואת חיינו‬
‫העתידים'‪ 33.‬כצנלסון נקט אותה עמדה‪ :‬הוא התנגד לזיהוי בין המפלגה להתיישבות‬
‫השיתופית ועם זאת הקיבוצים היו בעיניו מופת שיפלס דרך לעתיד‪ .‬בן‪-‬גוריון‬

‫דבק בעמדה זו שנים רבות אחר כך‪ .‬אפשר לאתר כאן‪ ,‬בתחילת ‪ ,1925‬את ניצני‬
‫המחלוקת בין תפיסת המפלגה של בן‪-‬גוריון וכצנלסון ובין תפיסת המפלגה של‬
‫טבנקין‪ ,‬מראשי הבלתי‪-‬מפלגתיים ואחדות‪-‬העבודה ומנהיג הקיבוץ‪-‬המאוחד‬
‫המתהווה באותן שנים )‪ .(1927-1924‬טבנקין דרש בכורה ‪ ˙ÈËÈÏÂÙ‬להתיישבות‬
‫קיבוצית – להבדיל מבכורתה בהתגייסות החלוצית‪ ,‬זו שגם בן‪-‬גוריון וכצנלסון‬

                         ‫הכירו בה – בהיותה גרעין לחברת העתיד הנבנית והולכת‪.‬‬

           ‫דברי בן‪-‬גוריון וגולומב שם מצוטטים בספרו של גורני‪ ,‬אחדות העבודה‪ ,‬עמ' ‪.55-54‬‬       ‫‪31‬‬
‫מועצת אחדות‪-‬העבודה בנחלת יהודה‪ ,‬טבת תרפ"ה‪ ,‬הציטוט לפי גורני‪ ,‬אחדות העבודה‪,‬‬                  ‫‪32‬‬

                                                                                   ‫עמ' ‪.88‬‬  ‫‪33‬‬

‫הוועידה השלישית של הסתדרות העובדים‪ ,5.7.1927 ,‬הציטוט לפי ברסלבסקי‪ ,‬תנועת הפועלים‪,‬‬

                                                                                ‫ב‪ ,‬עמ' ‪.38‬‬

‫]‪[24‬‬
   27   28   29   30   31   32   33   34   35   36   37