Page 37 - מפאי בראשית העצמאות אבי בראלי
P. 37
מבוא :מפא"י היישובית
מבחינה זו היה אימוצה של תפיסת 'ממעמד לעם' מפנה עממי רב-משמעות בעולמה
העיליתי של הציונות השמאלית; אבל גם תפיסת 'ממעמד לעם' הייתה בדרכה
עיליתית ,מפני שמגמתה הפוליטית המובהקת כיוונה להפקדת כוח הגמוני בידי ראשי
הפועלים ,ואלה ראו עצמם מורי דרך ולא רק משרתי ציבור45.
התפיסה הסוציאליסטית של 'ממעמד לעם' סתרה את החלוציות העיליתית שייצגו
יצחק טבנקין ומנהיגי התיישבות אחרים כמו אליעזר ליבנשטיין )לבנה( ושלמה
לבקוביץ )לביא( ,אף הם מעין חרוד .היא לא התיישבה עם תפיסתם בדבר קיבוץ
'פתוח ו'גדול' שיהיה מוקד ארגוני לפעילותה של ההסתדרות גם בקרב הפועלים
העירוניים )אבל יסור למרות הנהגתה ,שלא כמו גדוד העבודה( .טבנקין הסתייג ממנה
ברורות ואמר כי 'מדברים על מעמד ונדמה כי לא ייתכן שהמעמד כולו יהיה חלוץ,
ושוכחים כי אצלנו המעמד מוכרח להיות חלוץ!' 46.אולם בוועידה החמישית של
אחדות-העבודה הוכרעה הכף לטובת תפיסת 'ממעמד לעם'.
הרוב באחדות-העבודה דחה אפוא ,עקב השינויים שחלו ביישוב במחצית השנייה
של שנות העשרים ,את תביעת הבכורה של חבריו מההתיישבות השיתופית ,שייסדו
ב 1927-את הקיבוץ-המאוחד בהנהגת טבנקין .הקמת מפא"י בשנים הקרובות הבאות
חיזקה וייצבה את ההכרעה הזאת ,שכן אנשי הפועל-הצעיר )לרבות אנשי הקבוצות
והמושבים( תמכו בה ושללו את תביעת העליונות של הקיבוץ-המאוחד .אולם
התפיסה שאומצה ,זו של בן-גוריון ולמעשה גם של כצנלסון ,לא הייתה גרסה זו או
אחרת של סוציאליזם עממי ,שבבסיסו שיתוף רחב של הציבור במעגלי הכוח ,אלא
להפך ,כאמור – אף היא הייתה עיליתית.
אניטה שפירא זיהתה יסודות עיליתיים עמוקים נוסח פרידריך ניטשה ומיכה יוסף
ברדיצ'בסקי במחשבתו של ברל כצנלסון כבר בראשית עלייתו להנהגה 47,ובהחלט
אפשר למוצאם גם במחשבת שותפו דוד בן-גוריון .נטייה עיליתית אפיינה אותם לא
פחות משאפיינה את יצחק טבנקין .ובכל זאת היה הבדל רב משמעות ביניהם:
הלגיטימציה של העילית המשרתת והמנהיגה של ראשי הפועלים הייתה בעיני
טבנקין חלוצית-כריזמטית ,ויסודה – זיהוי המנהיגים עם 'רוח החלוציות'; ואילו
כצנלסון ובן-גוריון התנו את הלגיטימציה של העילית בתמיכת הציבור הרחב,
בבחירות .בעיניהם הלגיטמציה של העילית היא אלקטורלית-ייצוגית48.
על תפיסת ההנהגה של בן-גוריון וכצנלסון ראו מאמריהם של גורני ,ליסק ,קולת ושפירא בתוך: 45
אבינרי ,דמותו ,עמ' .153-108 ,90-46
46
הוועידה החמישית של אחדות-העבודה ,תרפ"ז .הציטוט לפי גורני ,אחדות העבודה ,עמ' .90 47
48
שפירא ,ברל ,א ,עמ' .122
ההבחנה החדה – וזו שנכונו לה עתידות בזירה הפוליטית – היא בין טבנקין לבן-גוריון ,שכן
ההנהגה של ברל כצנלסון במפא"י הייתה בעלת אופי כריזמטי ,וכצנלסון אף היה נתון לביקורת
מצד המבקשים 'להשתית את השפעתם על מסגרות ראציונאליות ,לפי קריטריונים אובייקטיביים
][29
