Page 37 - מפאי בראשית העצמאות אבי בראלי
P. 37

‫מבוא‪ :‬מפא"י היישובית‬

‫מבחינה זו היה אימוצה של תפיסת 'ממעמד לעם' מפנה עממי רב‪-‬משמעות בעולמה‬

‫העיליתי של הציונות השמאלית; אבל גם תפיסת 'ממעמד לעם' הייתה בדרכה‬

‫עיליתית‪ ,‬מפני שמגמתה הפוליטית המובהקת כיוונה להפקדת כוח הגמוני בידי ראשי‬
                      ‫הפועלים‪ ,‬ואלה ראו עצמם מורי דרך ולא רק משרתי ציבור‪45.‬‬

‫התפיסה הסוציאליסטית של 'ממעמד לעם' סתרה את החלוציות העיליתית שייצגו‬

‫יצחק טבנקין ומנהיגי התיישבות אחרים כמו אליעזר ליבנשטיין )לבנה( ושלמה‬

‫לבקוביץ )לביא(‪ ,‬אף הם מעין חרוד‪ .‬היא לא התיישבה עם תפיסתם בדבר קיבוץ‬

‫'פתוח ו'גדול' שיהיה מוקד ארגוני לפעילותה של ההסתדרות גם בקרב הפועלים‬

‫העירוניים )אבל יסור למרות הנהגתה‪ ,‬שלא כמו גדוד העבודה(‪ .‬טבנקין הסתייג ממנה‬

‫ברורות ואמר כי 'מדברים על מעמד ונדמה כי לא ייתכן שהמעמד כולו יהיה חלוץ‪,‬‬
‫ושוכחים כי אצלנו המעמד מוכרח להיות חלוץ!'‪ 46.‬אולם בוועידה החמישית של‬

                       ‫אחדות‪-‬העבודה הוכרעה הכף לטובת תפיסת 'ממעמד לעם'‪.‬‬
‫הרוב באחדות‪-‬העבודה דחה אפוא‪ ,‬עקב השינויים שחלו ביישוב במחצית השנייה‬

‫של שנות העשרים‪ ,‬את תביעת הבכורה של חבריו מההתיישבות השיתופית‪ ,‬שייסדו‬
‫ב‪ 1927-‬את הקיבוץ‪-‬המאוחד בהנהגת טבנקין‪ .‬הקמת מפא"י בשנים הקרובות הבאות‬
‫חיזקה וייצבה את ההכרעה הזאת‪ ,‬שכן אנשי הפועל‪-‬הצעיר )לרבות אנשי הקבוצות‬
‫והמושבים( תמכו בה ושללו את תביעת העליונות של הקיבוץ‪-‬המאוחד‪ .‬אולם‬
‫התפיסה שאומצה‪ ,‬זו של בן‪-‬גוריון ולמעשה גם של כצנלסון‪ ,‬לא הייתה גרסה זו או‬

‫אחרת של סוציאליזם עממי‪ ,‬שבבסיסו שיתוף רחב של הציבור במעגלי הכוח‪ ,‬אלא‬

                                         ‫להפך‪ ,‬כאמור – אף היא הייתה עיליתית‪.‬‬

‫אניטה שפירא זיהתה יסודות עיליתיים עמוקים נוסח פרידריך ניטשה ומיכה יוסף‬
‫ברדיצ'בסקי במחשבתו של ברל כצנלסון כבר בראשית עלייתו להנהגה‪ 47,‬ובהחלט‬
‫אפשר למוצאם גם במחשבת שותפו דוד בן‪-‬גוריון‪ .‬נטייה עיליתית אפיינה אותם לא‬

‫פחות משאפיינה את יצחק טבנקין‪ .‬ובכל זאת היה הבדל רב משמעות ביניהם‪:‬‬

‫הלגיטימציה של העילית המשרתת והמנהיגה של ראשי הפועלים הייתה בעיני‬
‫טבנקין חלוצית‪-‬כריזמטית‪ ,‬ויסודה – זיהוי המנהיגים עם 'רוח החלוציות'; ואילו‬
‫כצנלסון ובן‪-‬גוריון התנו את הלגיטימציה של העילית בתמיכת הציבור הרחב‪,‬‬

             ‫בבחירות‪ .‬בעיניהם הלגיטמציה של העילית היא אלקטורלית‪-‬ייצוגית‪48.‬‬

‫על תפיסת ההנהגה של בן‪-‬גוריון וכצנלסון ראו מאמריהם של גורני‪ ,‬ליסק‪ ,‬קולת ושפירא בתוך‪:‬‬        ‫‪45‬‬
                                                       ‫אבינרי‪ ,‬דמותו‪ ,‬עמ' ‪.153-108 ,90-46‬‬
                                                                                           ‫‪46‬‬
   ‫הוועידה החמישית של אחדות‪-‬העבודה‪ ,‬תרפ"ז‪ .‬הציטוט לפי גורני‪ ,‬אחדות העבודה‪ ,‬עמ' ‪.90‬‬         ‫‪47‬‬
                                                                                           ‫‪48‬‬
                                                                  ‫שפירא‪ ,‬ברל‪ ,‬א‪ ,‬עמ' ‪.122‬‬
‫ההבחנה החדה – וזו שנכונו לה עתידות בזירה הפוליטית – היא בין טבנקין לבן‪-‬גוריון‪ ,‬שכן‬

‫ההנהגה של ברל כצנלסון במפא"י הייתה בעלת אופי כריזמטי‪ ,‬וכצנלסון אף היה נתון לביקורת‬

‫מצד המבקשים 'להשתית את השפעתם על מסגרות ראציונאליות‪ ,‬לפי קריטריונים אובייקטיביים‬

‫]‪[29‬‬
   32   33   34   35   36   37   38   39   40   41   42