Page 42 - מפאי בראשית העצמאות אבי בראלי

‫מבוא‪ :‬מפא"י היישובית‬

‫ייסוד מפא"י‬

‫האיחוד בין הפועל‪-‬הצעיר לאחדות‪-‬העבודה אושר במשאלי חברים שנערכו בשתי‬
‫המפלגות במחצית השנייה של יולי ‪ 571929‬והושלם פורמלית בוועידת הייסוד של‬

‫מפא"י בינואר ‪ .1930‬התנאי ש ִאפשר אותו היה ה ִקרבה הרבה בין שתי המפלגות‪,‬‬

‫במטרותיהן ואף בנתיבי הפעולה שהותוו אחרי שנות קואליציה בהסתדרות‪ .‬הן נבדלו‬
‫בעיקר במה שאולי אפשר לכנותו 'מזג ההגשמה' – אחדות‪-‬העבודה התאפיינה‬
‫כאמור בנטייה סוערת להלך בגדולות‪ ,‬ואילו מפלגת הפועל‪-‬הצעיר דבקה בגישתה‬

‫הראליסטית הזהירה‪ .‬אבל מלבד זה הן היו שותפות להנחות היסודיות של‬
‫הסוציאליזם הקונסטרוקטיבי וגם למגמת ההתפתחות לכדי ארגון פוליטי סוציאל‪-‬‬
‫דמוקרטי הנאבק על השלטון בזירת ההכרעה הפוליטית הבין‪-‬מעמדית )באותו זמן‪:‬‬

‫התנועה הציונית(‪ .‬לקראת האיחוד ניכרה גם התקרבות בעמדות שתפסו שתי‬
‫המפלגות בפוליטיקה הציונית ובטל במידה רבה ההבדל שחצץ ביניהן בזירה זו‪58.‬‬

‫בשלהי שנות העשרים גם נוצרו תנאים שדחקו בשתי המפלגות להתאחד‪ :‬המשבר‬

‫הכלכלי והתגברות של עמדה שלילית כלפי הסתדרות העובדים בגופי הביצוע של‬
‫ההסתדרות הציונית בשנים ‪ 1929-1927‬וכן בזירה הפוליטית הכללית של התנועה‬

‫הציונית‪ ,‬בדמותה של יריבה מפלגתית עוינת – המפלגה הרביזיוניסטית‪.‬‬
‫הרביזיוניסטים התכנסו לוועידת הייסוד שלהם ב‪ 25-‬באפריל ‪ 1925‬בקפה פנתאון‬
‫שברובע הלטיני בפריז‪ 59,‬ולקראת סוף העשור הם צברו השפעה‪ .‬ב‪ 1931-‬התגלתה‬
‫ההשפעה בבירור גם בתמיכה שקיבלו בבחירות לקונגרס הציוני )‪ 21‬אחוזים(‪60‬‬
‫ובבחירות לאספת הנבחרים השלישית )יותר מ‪ 20-‬אחוזים(‪ 61‬וגם ביכולתם לחבור‬
‫אל החוגים האזרחיים בפילוג של ארגון 'ההגנה'‪ .‬מבחינת תנועת הפועלים הארץ‪-‬‬

‫ישראלית‪ ,‬המפלגה הרביזיוניסטית הייתה עלולה לגבש סביבה את הימין האזרחי‪,‬‬

‫שהיה בעל כוח כלכלי רב אך התקשה להתגבש מבחינה פוליטית‪.‬‬
‫בראשית שנות העשרים היו מנהיגי אחדות‪-‬העבודה קרובים לעמדותיו הבסיסיות‬

‫‪ 57‬גולדשטיין‪ ,‬מפלגת פועלי ארץ ישראל‪ ,‬עמ' ‪ ;132-131‬אביזוהר‪ ,‬בראי סדוק‪ ,‬עמ' ‪.82‬‬
‫‪ 58‬מפלגת הפועל‪-‬הצעיר הייתה תומכת מובהקת של חיים וייצמן ולכן השתתפה ברוב הקואליציות‬
‫הציוניות בשנות העשרים ויוצגה בהנהלות הציוניות )למעט זו שכוננה ב‪ ,(1927-‬ואילו אחדות‪-‬‬
‫העבודה הייתה מפלגה אופוזיציונית‪ .‬היא חלקה על הדיפלומטיה ועל מדיניות ההתיישבות‬
‫וההשקעות של התנועה הציונית בראשות וייצמן‪ .‬לפירוט על כך ועל התפנית בעמדתה ראו‪:‬‬
‫גולדשטיין‪ ,‬בדרך להגמוניה‪ ,‬עמ' ‪ ;69-15‬הנ"ל‪ ,‬מפלגת פועלי ארץ ישראל‪ ,‬עמ' ‪ .119-96‬על‬

‫התפתחות היחסים בין וייצמן להנהגת הפועלים בהמשך ראו גורני‪ ,‬שותפות ומאבק‪.‬‬
‫‪ 59‬שכטמן‪ ,‬ז'בוטינסקי‪ ,‬עמ' ‪.37‬‬

‫‪ 60‬לעומת התמיכה שקיבלו בבחירות לקונגרסים הקודמים‪ 2 :‬אחוזים ב‪ 1925-‬ו‪ 4-‬אחוזים ב‪1927-‬‬
‫וב‪ .1929-‬שביט‪ ,‬מרוב למדינה‪ ,‬עמ' ‪.70‬‬
‫‪ 61‬רובינשטיין‪ ,‬מוסדות ומפלגות‪ ,‬עמ' ‪.186‬‬

‫]‪[34‬‬