Page 44 - מפאי בראשית העצמאות אבי בראלי
P. 44

‫מבוא‪ :‬מפא"י היישובית‬

‫האיחוד ב‪ .1929-‬אין ספק שהדחף העיקרי לאיחוד היה הצורך החיוני לכבוש את‬
‫התנועה הציונית לנוכח התגברות הימין הכלכלי‪-‬חברתי בתנועה הציונית וביישוב‬
‫היהודי בארץ ישראל ולנוכח התארגנותה של התנועה הרביזיוניסטית בזירה הציונית‬
‫ובזירה היישובית‪ .‬שתי ההתפתחויות האלה איימו ליטול את המימון הציוני‬
‫ממפעליה החברתיים והכלכליים של תנועת הפועלים הארץ‪-‬ישראלית‪ .‬גולדשטיין‬
‫עמד על מרכזיותן של ההתפתחויות האלה בכלל הגורמים שהניעו את ראשי מפלגות‬
‫הפועלים להקים את מפא"י‪ ,‬אך המעיט בכוחה של הקרבה הרעיונית והמעשית הרבה‬
‫שנוצרה בין שתי המפלגות השותפות הן בהסתדרות העובדים הן בתשתית החיים‬

                                                        ‫החברתיים המשותפת‪69.‬‬
‫מפא"י התרכזה בשנותיה הראשונות במאבק נגד התנועה הרביזיוניסטית‪70.‬‬
‫המאבק גלש אף לאלימות פיזית‪ 71.‬הפרות השביתה המאורגנות של בית"ר‪ ,‬ארגון‬
‫הנוער של תנועת ז'בוטינסקי‪ ,‬והמאבקים החריפים שהתנהלו סביבן היו גילויים‬
‫מוקצנים של הניגוד הכללי בין הציונות הימנית לציונות השמאלית‪ .‬בהבשלת הניגוד‬
‫הזה נעוץ ההסבר העיקרי להקמתה של מפא"י‪ .‬אפשר לקבוע שהקמת מפא"י הייתה‬
‫בעיקרה היערכות של הציונות השמאלית לקראת התמודדותה בזירה הפוליטית עם‬
‫הימין בציונות‪ ,‬על מפלגותיו וגורמי הכוח השונים בתוכו – ריכוז כוח לקראת‬
‫הבחירות לקונגרסים הציוניים ולאספת הנבחרים של היישוב‪ ,‬ייצוב מפלגת ציר‬
‫וגיבושה של המערכת הפוליטית הכלל‪-‬ציונית והיישובית סביבה‪ .‬הקמת מפא"י‬
‫שירתה אפוא שתי תכליות עיקריות‪ ,‬לאומית‪-‬כללית ותנועתית‪-‬מגזרית‪ ,‬שביניהן זיקה‬
‫הדדית הדוקה‪ :‬גיבוש וייצוב המערכות הפוליטיות הוולונטריות בתנועה הציונית‬
‫וביישוב סביב מוקד ברור של סמכות פוליטית; ורכישת כוח פוליטי מכריע באותן‬
‫מערכות‪ .‬הקמת מפא"י הייתה שלב חשוב בגיבוש המוסדות של התנועה הציונית ושל‬
‫היישוב היהודי בארץ ישראל – בהיותה נושאת התביעה להגברת סמכותם‪ ,‬כדברי דוד‬
‫הורוביץ ומשה ליסק בספרם 'מצוקות באוטופיה'‪ – 72‬והיא הייתה גם כלי בידי‬

                      ‫הציונות השמאלית להבטיח לעצמה הגמוניה באותן מערכות‪.‬‬
‫מאיר אביזוהר גורס כי בשנת ‪ ,1927‬כאשר כבר היה ברור ששתי המפלגות יתאחדו‪,‬‬
‫נזרעו זרעי הפילוג שיתחולל במפא"י במחצית השנייה של שנות הארבעים‪ :‬באותה‬
‫שנה ייסדו חברי הקיבוצים מאנשי אחדות‪-‬העבודה ארגון ארצי חדש‪ ,‬הקיבוץ‪-‬‬

‫על נפתולי האיחוד בין שתי המפלגות ראו גולדשטיין‪ ,‬מפלגת פועלי ארץ ישראל‪ ,‬עמ' ‪;132-120‬‬       ‫‪69‬‬
                                                 ‫וכן גלעדי‪ ,‬העלייה הרביעית‪ ,‬עמ' ‪.255-249‬‬
                                                         ‫אביזוהר‪ ,‬בראי סדוק‪ ,‬עמ' ‪.106-89‬‬  ‫‪70‬‬
                                                                                          ‫‪71‬‬
‫שפירא‪ ,‬המאבק‪ ,‬עמ' ‪ ; 213-193‬שפירא‪ ,‬ברל‪ ,‬ב‪ ,‬עמ' ‪ ;404-394‬גולדשטיין‪ ,‬בדרך להגמוניה‪,‬‬
                                       ‫עמ' ‪ ;216-168‬טבת‪ ,‬קנאת דוד‪ ,‬ב‪ ,‬עמ' ‪.87-84 ,40-34‬‬   ‫‪72‬‬

‫הורוביץ וליסק‪ ,‬מצוקות באוטופיה‪ ,‬עמ' ‪ .54‬ראו עוד‪ :‬הורוביץ וליסק‪ ,‬מיישוב למדינה‪ ,‬עמ' ‪,108‬‬
                                    ‫‪ ;239-235 ,138‬אייזנשטדט‪ ,‬החברה הישראלית‪ ,‬עמ' ‪.114‬‬

‫]‪[36‬‬
   39   40   41   42   43   44   45   46   47   48   49