Page 48 - מפאי בראשית העצמאות אבי בראלי
P. 48
מבוא :מפא"י היישובית
המאוחרות היה משקל תומכיו של כצנלסון גדול הרבה יותר מכפי שהיה ב,1951-
אחרי שנים ארוכות של פעילות ארגונית עקיבה של מזכירות הקיבוץ-המאוחד
בראשות טבנקין ,אם כי גם ב 1951-היה משקל רב לפורשים מן הקיבוץ-המאוחד.
הם הקימו אז יחד עם אנשי חבר-הקבוצות את 'איחוד הקבוצות והקיבוצים'85.
בסתירה לשמו ,לא הגשים 'האיחוד' את חזונו של כצנלסון בדבר איחוד רחב ,נטול
מחיצות מפלגתיות .לאותו חזון נותר ייצוג פתטי בשמותיהם של שני הארגונים
הקיבוציים' ,האיחוד' ו'המאוחד' – ייצוג לעובדה שמסע האיחוד הכושל של כצנלסון
ניגן על מיתר אידאולוגי משותף לו ולטבנקין .האתוס הארגוני של הקיבוץ-המאוחד
היה עדיף בעיני טבנקין על פני התפיסה האחדותית שפיתח יחד עם חברו לקבוצת
הבלתי-מפלגתיים ולמפלגת אחדות-העבודה ,מפני שהוא האמין כי רק בקיבוץ-
המאוחד כמות שהוא וללא פשרות טמונה העצמה החלוצית החיונית לקידומה של
הציונות הסוציאליסטית.
בין טבנקין לבן-גוריון התגלע קרע נוסף ,בוויכוח על הצעת החלוקה של ארץ
ישראל ב .1937-מקרב מנהיגי מפא"י היה טבנקין המתנגד הבולט לחלוקה .הוא שלל
'מדינה יהודית עכשיו' ,בחלק קטן מהארץ ,בתקווה שבסיום תהליך ההתיישבות
תקום מדינה יהודית גדולה בכל הארץ .את מגמת 'מדינה עכשיו' ייחס טבנקין
להתעייפות מן המאמץ החלוצי שיש לעמוד בו לאורך שנים .היא נראתה בעיניו
סטייה ממגמות הסוציאליזם הקונסטרוקטיבי ארך הנשימה והמרוכז בבנייה חברתית-
כלכלית .כצנלסון שלל אף הוא את החלוקה שהוצעה אז ,אבל נימוקיו היו שונים,
קרובים יותר לראליזם המדיני של בן-גוריון :הוא חשש שתכניתה של ועדת פיל
הבריטית לא תוגשם ותיוותר רק הסכמת הציונים למדינה מקוצצת גבולות 86.עמדתו
המעשית הייתה קרובה לזו של בן-גוריון והם גיבשו ביחד את הקו שאימצה מפא"י:
הסכמה לדון בהצעת חלוקה ,אם הבריטים יגישו הצעה כזאת ,ועמידה על כך שגודל
המדינה היהודית יתאים לקליטה של עליית הצלה גדולה87.
85בתחילה ,ב 1-ביוני ,1951הקימו יוצאי הקיבוץ-המאוחד את 'איחוד הקיבוצים' .דבר.3.6.1951 ,
כחצי שנה אחר כך הקימו עם אנשי חבר-הקבוצות את 'איחוד הקבוצות והקיבוצים' .שם,
.23.10.1951
86ראו כצנלסון ,כתבים ,יב ,עמ' ') 362על דרכי מדיניותנו' ,דבריו במועצת האיחוד העולמי של
פועלי ציון-צ"ס-התאחדות ,באוגוסט ;(1937וכן שם ,עמ' ') 373-362אבנים כבדות על הלב',
דבריו בקונגרס הציוני העשרים(.
87שפירא ,ברל ,ב ,עמ' ;559-550 ,543למרות העמדה המשותפת שגיבשו בן-גוריון וכצנלסון,
שפירא סבורה שכצנלסון היה קרוב יותר לטבנקין בעמדותיו המדיניות .שם ,עמ' .697-695ראו
עוד :הנ"ל ,היסטוריה מדינית ,עמ' ;148-144 ,139-136טבת ,קנאת דוד ,ג ,עמ' ;223-222
גורני ,השאלה הערבית ,עמ' ;336-329גל-נור ,ושבו בנים ,עמ' .270-235הקרבה המדינית
היסודית בין כצנלסון לבן-גוריון נגלית לדעתי בבירור בנאומו של כצנלסון בקונגרס ;1939היה
אפשר לטעות באותו נאום ולייחסו לבן-גוריון עצמו לולא ניכר בו כישרונו הספרותי של הנואם.
][40
