Page 53 - מפאי בראשית העצמאות אבי בראלי
P. 53

‫מבוא‪ :‬מפא"י היישובית‬

‫יותר למובטלים ולעתים היו מובטלים בעצמם‪ ,‬התקוממו נגד הדרג הגבוה בהסתדרות‬
‫ונגד עסקניה‪ ,‬שלא ייצגו לדעתם את המובטלים‪ .‬בהסתדרות נדחו הבחירות במשך‬
‫שמונה שנים‪ ,‬ואילו ניצחונם של הרדיקלים בבחירות למועצה של סניף מפא"י בתל‬
‫אביב לא השפיע על מעמד יריביהם‪ ,‬ובהם זלמן אהרונוביץ )ארן( וגולדה מאירסון‬
‫)מאיר(‪ .‬אלה המשיכו למלא תפקידים בכירים בוועד הפועל של ההסתדרות‪ ,‬ומרכז‬

                                 ‫המפלגה תמך בהם חרף תבוסתם בסניף המפלגה‪.‬‬
‫הייצוג הפוליטי היה אפוא לב המאבק של המובטלים ועסקני הפועלים הזוטרים;‬
‫הם תבעו שדעתם תישמע במוסדות ההסתדרות‪ ,‬שנציגיהם‪ ,‬אנשי אמונם‪ ,‬ייצגו אותם‬
‫במוסדות הריכוזיים של הסתדרות העובדים‪ ,‬ושכוחם הפוליטי החדש בסניף מפא"י‬
‫בתל אביב יבוטא בהשפעה על ניהולה של הסתדרות העובדים‪ .‬העסקנים הרדיקלים‬
‫של האיגוד המקצועי בתל אביב פעלו תחת פיקוח צמוד של הציבור שהם הנהיגו‪.‬‬
‫לעומת זאת הזיקה הישירה של עסקני ההסתדרות הבכירים אל ציבור קונקרטי הייתה‬
‫מוגבלת יותר והיא השפיעה עליהם פחות‪ .‬אותם הניעו‪ ,‬מצד אחד‪ ,‬אתוס אידאולוגי‪-‬‬
‫ביורוקרטי מופשט יותר‪ ,‬ומצד אחר אינטרסים של קבוצה שלטת‪ .‬התנגשו שם אפוא‬

                         ‫תפיסה פוליטית‪-‬ייצוגית ותפיסה הייררכית‪-‬ביורוקרטית‪95.‬‬
‫האבטלה‪ ,‬המאיץ העיקרי לעימות‪ ,‬התמתנה במהלך ‪ ,1940‬וב‪ 1941-‬שררה‬
‫תעסוקה מלאה הודות לעבודות שהזמין הצבא הבריטי‪ 96.‬המאבק נעשה מאבק‬
‫סיעתי‪ ,‬והוא השתלב עם המחלוקות האחרות שחצו את מפא"י עד פילוגה ב‪-1942-‬‬
‫‪ .1944‬לקראת סוף ‪ 1940‬פרשה הקבוצה הפוליטית שבראשות זלמן אהרונוביץ‬
‫)ארן( וגולדה מאירסון )מאיר( מסניף תל אביב‪ ,‬שנציגי המובטלים שלטו בו‪ ,‬והקימה‬
‫סניף נוסף של מפא"י בתל אביב‪ .‬הרדיקלים כונו אז 'סיעה ב' וסיעת יריביהם כונתה‬

                                                                       ‫'סיעה ג'‪.‬‬
‫העסקנים הקרובים למובטלים‪ ,‬בעיקר נציגים של פועלי הבניין כמו יוחנן קושניר‪,‬‬
‫וגם עסקנים בכירים כמו אהרונוביץ )ארן(‪ ,‬מאירסון )מאיר( ונמירובסקי )נמיר(‪,‬‬
‫השתייכו בתחילת דרכם לאותה קבוצה פוליטית של העסקנים העירוניים הצעירים‬
‫באחדות‪-‬העבודה מאנשי העלייה השלישית והרביעית‪ 97.‬במשבר האבטלה הקודם‬

                                                 ‫‪ 95‬לתיאור אחר ראו ישי‪ ,‬סיעתיות‪ ,‬עמ' ‪.31-27‬‬
 ‫‪ 96‬גרוס ומצר‪ ,‬ארץ ישראל‪ ,‬עמ' ‪ ,318-315 ,311‬הורוביץ‪ ,‬הכלכלה הארץ‪-‬ישראלית‪ ,‬עמ' ‪.252-177‬‬
‫‪ 97‬אביזוהר ציין כי ב‪ 1927-‬חתמו אנשי קבוצה זו על עצומה נגד תפקודה של מועצת פועלי תל‬
‫אביב‪ .‬בין החותמים‪ :‬זלמן אהרונוביץ )ארן( מפעילי צ"ס ברוסיה‪ ,‬וב‪ 1927-‬עסקן זוטר‬
‫בהסתדרות; מרדכי נמירובסקי )נמיר(‪ ,‬מזכיר סניף תל אביב של אחדות‪-‬העבודה שהיה בעבר‬
‫מפעילי צ"ס ברוסיה; יוחנן קושניר; חיים הלפרין‪ ,‬אף הוא מפעילי צ"ס ברוסיה‪ ,‬עלה ב‪1925-‬‬
‫והיה פועל ועסקן במרכז העלייה של ההסתדרות‪ ,‬מ‪ 1931-‬מזכיר המרכז החקלאי; ובני הזוג‬
‫שרגא ודבורה נוסוביצקי )נצר(‪ .‬שרגא נוסוביצקי היה פעיל במפלגת רדיקל‪-‬פועלי‪-‬ציון ברוסיה‬
‫ובזמן פרסום העצומה היה יושב ראש ועד הפועלים בעיריית תל אביב‪ .‬אביזוהר‪ ,‬בראי סדוק‪,‬‬
‫עמ' ‪ .316‬נצר נטה לטשטש את העימות עם קיציס‪ .‬ראו עדותו המצוטטת‪ ,‬בן‪-‬עזר‪ ,‬נצר‪,‬‬

                                     ‫]‪[45‬‬
   48   49   50   51   52   53   54   55   56   57   58