Page 51 - מפאי בראשית העצמאות אבי בראלי
P. 51
מבוא :מפא"י היישובית
המנגנון וראשיו סיכלה את היכולת לעצב את המדינה בדפוסים שוויוניים יציבים,
מאריכי ימים ,שיתאימו לערכים ולאינטרסים של הפועלים.
פועלים למול מנגנון
עלייתו של המנגנון המפלגתי-הסתדרותי הייתה מוקד חשוב נוסף להתרחבות הבקע
שהביא לפילוג מפא"י ב .1944-1942-רוב המתנגדים למנגנון חברו לטבנקין .הם
הקימו את האגף העירוני של מפלגתו החדשה' ,התנועה לאחדות העבודה' ,על שם
המפלגה המקורית של בן-גוריון ,כצנלסון וטבנקין .העימות הפוליטי סביב הפעלתו
של המנגנון המפלגתי-הסתדרותי התחולל בזמן משבר האבטלה ,במחצית השנייה
של שנות השלושים ובראשית שנות הארבעים91.
האבטלה פגעה בעיקר בפועלי הבניין ובעובדי כפיים אחרים ,ופחות בפקידים.
בקרב הפועלים אף ניכרו רעב ,מחלות שמקורן בתת-תזונה ומצוקה חומרית קשה,
והתגברה אצלם עוינות טבעית כלפי הפקידים ובהם כמובן ראשי המנגנון
ההסתדרותי שעסק בחלוקת העבודה המועטת בין חברי ההסתדרות 92.השיטה
הסולידרית של חילופים ,שחייבה פועלים לעזוב כעבור זמן מה את עבודתם
למען פועלים אחרים ,לא חלה על המגזר המנהלי והמקצועי בהסתדרות העובדים.
בתל אביב נוצר ניגוד בין פועלים סולידריים שניהלו תוך כדי מצוקה חומרית קשה
מאבק מקצועי מיליטנטי בשוק העבודה מזה ובין המגזר הפקידותי בהסתדרות
מזה.
מערכות העזרה ההדדית של ההסתדרות )'קרן חוסר העבודה'' ,משען' ,המסים
הוולונטריים שהוטלו על חבריה העובדים וכונו 'מפדים'( לא היו יכולות לבוא במקום
הסדרים של מדינת רווחה ,ואלה לא היו נהוגים בארץ בתקופת השלטון הבריטי;
המערכות ההסתדרותיות לא היו יכולות להיות תרופה יעילה לביטול מצוקתם הקשה
של הפועלים חברי ההסתדרות ,אלא רק לשיכוכה .במשך שנים לא מעטות
המובטלים לא זכו למזור מתנועתם; והרי ההסתדרות לא הייתה רק איגוד מקצועי
אלא ייעדה עצמה להקים חברה חדשה ,שוויונית .בעיניים כלות ראו אז הפועלים את
הפער החברתי בינם ובין המנגנון ההסתדרותי .כך תיאר אביזוהר את שני הצדדים
שהחלו להסתמן בעימות הפנימי:
על המשבר ועל ההיחלצות ממנו ראו גרוס ומצר ,ארץ-ישראל. 91
אביזוהר ,בראי סדוק ,עמ' .295-293הדיון שלהלן נשען בעיקרו על אביזוהר ,בראי סדוק ,עמ' 92
.362-293על התגבשות סיעה ב' ראו עוד :ישי ,סיעתיות; הראל ,סיעה ב'; עם דוד ,סיעה ב';
קוטנר ,סיעה ב'; שמואלי ,סיעה ב'.
][43
