Page 348 - מפאי בראשית העצמאות אבי בראלי
P. 348

‫פרק ז‬

‫במפלגה‪ .‬הם גם קיוו שמפלגה דמוקרטית תמנע משליחיה בממשלה לנקוט מדיניות‬
                                    ‫ימנית בחלוקת ההכנסות ובמדיניות התעסוקה‪.‬‬

‫ייתכן שהקשר זה של הסוגיות מסביר מדוע אליעזר ליבנה )ליבנשטיין( לא הצטרף‬
‫לתובעי הדמוקרטיה במפלגה‪ 12.‬לכאורה הדבר התבקש‪ ,‬שהרי לא הייתה לו זיקה‬
‫קרובה למנגנון המפלגתי והוא היה עצמאי למדי‪ .‬ליבנה התבלט דווקא בעמדתו‬
‫המסקנית בכל הנוגע לדמותה הדמוקרטית של ‪ ,‰È„Ó‰‬והדבר ניכר במאמריו הרבים‪,‬‬
‫בפולמוסיו האנטי‪-‬סובייטיים ואף בשלילת עיוותים בדמוקרטיה הישראלית הצעירה‬
‫שהוא השתייך למפלגת השלטון בה‪ 13.‬אבל בקשת הדעות האפשריות במפא"י נקט‬
‫אז ליבנה עמדות ימניות למדי )לענייננו כאן‪ :‬במובן הכלכלי‪-‬חברתי של המונח‬
‫'ימין'( ודרש לרסן את השכר‪ ,‬להרבות בהעסקת פועלים על יסוד קבלני ולהקנות‬
‫עדיפות נמוכה לשוויון הכלכלי‪-‬חברתי בתקופת 'קיבוץ הגלויות'‪ .‬גם ליבנה היה‬
‫מודאג ממידת הסבילות והאדישות שהתפשטה בחברה הישראלית דאז‪ ,‬אבל ייתכן כי‬
‫נטיותיו הימניות הן שהוליכו אותו להציע פתרונות שעיקרם תמרוץ חיובי )תגמולים‬
‫לפריון( ושלילי )הסדרי רווחה מזעריים( וכן כפיית היציאה להתיישבות כדי להיאבק‬
‫באותן סבילות ואדישות שאחרים במפא"י קיוו להיאבק בהן באמצעות דמוקרטיזציה‬
‫של המפלגה עצמה‪ 14.‬טענת הלפרן והקרובים לו בהשקפותיהם הייתה כי למעשה‬
‫תמרוצים חיוביים ושליליים כאלה מטפחים סבילות ולא פעולה מודרכת במחשבה‬
‫עצמית או בתודעה פוליטית‪ .‬מכל מקום אם עמדה כלכלית‪-‬חברתית שמאלית טיפחה‬
‫תביעה לדמוקרטיזציה של מפא"י‪ ,‬ליבנה מדגים את ההפך – ייתכן שבגלל עמדותיו‬

          ‫הימניות הוא היה אדיש לשאלת השוויון בחלוקת הכוח הפוליטי במפא"י‪.‬‬
‫ההשלכות הברורות של מידת השוויון במפא"י על מידת השוויון הפוליטי במדינה‬
‫כולה מתבהרות יותר כאשר נותנים את הדעת על ההקשר העדתי של הדיון‪ .‬כמחצית‬
‫העולים בעלייה הגדולה של השנים ‪ 1951-1949‬היו מזרחים‪ ,‬יוצאי אסיה ואפריקה‪15.‬‬

‫‪ 12‬כך‪ ,‬למשל‪ ,‬במסקנותיו מן ההפסד בבחירות המקומיות של ‪ 1950‬הציע ליבנה להחיות את‬
‫הסניפים בוויכוחים ובביקורת ולהפוך את 'הציבוריות המפלגתית' ל'מבקרת ומעודדת‪ ,‬מתרה‬
‫ומאשרת'‪ ,‬אבל לא להפקיד כוח ממשי בידי הציבור מעבר לגילוי 'כבוד למחשבה עצמית והאזנה‬

                                                  ‫לביקורת פנימית'‪ .‬ליבנה‪ ,‬דברים‪ ,‬עמ' ‪.5-2‬‬
‫‪ 13‬דוגמה אופיינית ליבנה‪ ,‬מדינה‪ .‬הוא הביע שם דאגה נוכח מרכזיותו היתרה של הצבא‪ ,‬לא היסס‬
‫למתוח ביקורת על בן‪-‬גוריון )'מספיק ששר הביטחון ]‪ [...‬יגדיר עניין מסוים כ"עניין בטחוני"‬
‫והדבר בולם אוטומטית כל ויכוח'( ושלל את כפל תפקידיו של בן‪-‬גוריון בראשות הממשלה‬

                                                                         ‫ובמשרד הביטחון‪.‬‬
‫‪ 14‬ליבנה נקט את העמדות האלה במאמרים רבים באותה תקופה‪ .‬ראו למשל‪ :‬ליבנה‪ ,‬בשעה חמורה‪,‬‬
‫א‪ ,‬עמ' ‪ ,7 ,2‬והמשך אותו מאמר הנ"ל‪ ,‬בשעה חמורה‪ ,‬ב; הנ"ל‪ ,‬עת לשנות‪ .‬שנים אחדות לפני‬
‫כן‪ ,‬לעומת זאת‪ ,‬טען בגאווה במאמר שפרסם ב'בטרם' כי החברה הישראלית החדשה נהנית‬

   ‫מרמה גבוהה של שוויון חברתי ועולה בכך על חברות מודרניות אחרות‪ .‬ליבנשטיין‪ ,‬המשטר‪.‬‬
                                                       ‫‪ 15‬שמלץ‪ ,‬העלייה ההמונית‪ ,‬עמ' ‪.63-15‬‬

                                     ‫]‪[340‬‬
   343   344   345   346   347   348   349   350   351   352   353