Page 353 - מפאי בראשית העצמאות אבי בראלי

‫הדיון על העיצוב של מפלגת השלטון‬

‫דמוקרטית ומשתפת‪ ,‬גם כדי להכשיר ביעילות את העולים לאזרחות דמוקרטית‪,‬‬
‫נתקלו באי‪-‬אמון רוֹוח ביכולת של העולים החדשים יוצאי המחנות או יוצאי ארצות‬
‫האסלאם להיות חברים פעילים ואמינים בקהילה פוליטית‪ .‬לעתים אף נעשה קישור‬
‫גלוי ובוטה )להבדיל מקישור מרומז ונפוץ יותר( בין התנגדות לדמוקרטיזציה‬
‫מפלגתית ובין הערכה שלילית על הכישורים האזרחיים של העולים החדשים‪ 30,‬ובכל‬
‫אופן שתי העמדות הללו‪ ,‬ההתנגדות לדמוקרטיזציה וההערכה השלילית של‬

‫כישוריהם האזרחיים‪ ,‬התקיימו זו לצד זו וביניהן הייתה זיקה מהותית‪.‬‬
‫דוגמה מאלפת לקישור כזה מצויה בדברים שכתב באפריל ‪ 1953‬איש הציונים‪-‬‬
‫הכלליים דווקא‪ ,‬ש"ז אברמוב‪ ,‬פוליטיקאי שלא היה מאנשי מפא"י אך כתב את דבריו‬
‫בכתב עת של אנשיה‪' ,‬בטרם'‪ ,‬ומתוך ההקשר ברור שדבריו נסבו בעיקר על מפא"י‪,‬‬
‫אם כי לא רק עליה‪ .‬הוא המליץ שם לדחות את המעבר לשיטת בחירות אזורית‪-‬‬
‫רובנית‪ ,‬אף על פי שעקרונית דווקא העדיף אותה‪ .‬אברמוב חשש ששיטה כזאת תגביל‬
‫את כוחו של המנגנון המפלגתי בתקופת הקליטה‪ ,‬כאשר דרוש דווקא לחזקו כדי‬
‫שימנע מן העולים להיכנס לפוליטיקה‪ .‬לדעתו מפלגות מנגנון הן גורם מייצב מפני‬
‫שהן חוסמות את התפרצות העולים למפלגות הפוליטיות ואף מונעות התבססות של‬
‫רשימות עדתיות או של מפלגת עולים‪ ,‬התפתחויות שהן בעיניו גרועות יותר‬
‫ממפלגות מנגנון‪ .‬כניסת העולים לפוליטיקה לפני השלמת הקליטה עלולה לדעתו‬

‫לערער את יציבות הזירה הפוליטית בישראל‪.‬‬

‫מבחינת האנטומיה שלהן „‪ ÂÈ˙‚ÏÙÓ ˙ÂÓÂ‬אחת לרעותה‪ËÏ¢ ÔÏÂη :‬‬
‫‪ ,ÔÂ‚Ó‰‬הכהונה המפלגתית; מתוך רצון לשמור על סטטוס‪-‬קוו‪ ,‬היא ]הכהונה‬
‫הנ"ל[ מונעת מאנשים וזרמים חדשים לתפוש מקומם במפלגה‪‰ÚÙÂ˙ .‬‬
‫˘‪‰ÚÓ ‡È‰ ÈÎ ,˙ÈÂÓ‰‰ ‰ÈÏÚ‰ ˙Â˘· ‰Î¯·Ï ÂÏ ‰˙ȉ ÂÊ ˙ÈÏÈÏ‬‬
‫‪ÌÈÈ˙¯·Á ÌÈÚÂÊÚÊ ˙ÈËÈÏÂÙ‰ ‰¯ÈÊÏ ¯‚‰Ó‰ ËÓχ‰ Ï˘ Â˙ˆ¯Ù˙‰‬‬
‫˘‪ .‰¯ÂÓÁ ‰ÚÈ‚Ù Â· Ú‚ÙÏ ÌÈÏÂÏÚ‬במידה שחברת המהגרים במדינתנו‬
‫מבוססת על ריכוזים עירוניים‪ ... ,‬שיטת הבחירות האיזוריות‪-‬רוביות עלולה‬
‫לעודד גילויי דימגוגיה‪ ,‬כפי שהתרחש בסוף המאה הי"ט ]‪ [...‬בארצות‪-‬הברית‪.‬‬
‫שיטת הבחירות הרוביות יפה לחברה מבוססת‪ .‬ענין התבוללותם של העולים‬

‫החדשים מחייב אף הוא תקופת‪-‬מעבר מסוימת ]הדגשותי‪ ,‬א"ב[‪31.‬‬

‫אברמוב היה כאמור איש הימין הציוני וחבר במפלגת הציונים‪-‬הכלליים‪ ,‬אך מגמת‬
‫ההסתגרות של 'היישוב הוותיק' מפני העולים ובמיוחד מפני העולים מארצות אסיה‬
‫ואפריקה חצתה גבולות מפלגתיים ואפיינה את כלל הציבור של יוצאי אירופה‬

‫‪ 30‬ראו למשל אריאלי‪ ,‬גילוי לב‪.‬‬
‫‪ 31‬אברמוב‪ ,‬שינויים‪.‬‬

‫]‪[345‬‬