Page 356 - מפאי בראשית העצמאות אבי בראלי
P. 356

‫פרק ז‬

‫משטר חיים הבנוי על ניצול ועל עוול מתמיד הקובע גורל אדם ומעצב את נשמתו'‪,‬‬
‫והוא משחית מוסרית לא רק את 'מעמד המעסיקים והמקפחים בלבד'‪ ,‬אלא גם את‬
‫הפועלים – מרוקן אותם מחדוות יצירה והופך אותם לאנשים מבוהלים ומרוכזים‬

        ‫בעצמם‪ ,‬מנוערים מכל 'יעוד היסטורי ולאומי'; אבק אדם‪ 34,‬בלשון התקופה‪.‬‬
‫אבל מאחר שיש לפועלים היהודים בארץ אינטרס חיוני להגן על ההון הפרטי‬
‫היהודי‪ ,‬הם מתמודדים עם סתירה שמסכנת את תחושת הבעלות של הפועלים על‬
‫המדינה‪ .‬בעלותם של הפועלים על המדינה‪ ,‬ותודעת או תחושת בעלותם‪ ,‬היו ערכים‬
‫רבי חשיבות בעיני הלפרן‪ ,‬והבעלות הפרטית מדכאת והורסת אותן‪ .‬למול האיום‬

                                ‫הציב הלפרן את משק העובדים השיתופי והמוסדי‪:‬‬

‫לתנועת הפועלים עמדות‪-‬מפתח בכלכלה ובידה להשפיע על המשק הפרטי‬
‫ועל המשק הלאומי כאחד‪ .‬עובדה זו מגבירה ומעמיקה את הרגשת הבעלות‪.‬‬
‫הכרתו והרגשתו של האדם העברי העובד שהוא ·‪ ı¯‡‰ ÏÚ‬הזאת היא אחד‬
‫הנכסים היקרים ביותר של האומה‪ .‬בלעדיה לא היה נשמר לה נכס ‪˙ÂȯÁ‡‰‬‬

                      ‫הגדולה של הפועל לגורל מפעלנו ]ההדגשות במקור[‪.‬‬

‫אבל הלפרן זיהה תהליכים שחתרו תחת אותה תחושת בעלות‪ .‬משק העובדים הוכרח‬
‫לאמץ את 'המוסר העסקי ה"טהור"'‪ ,‬קרי הקפיטליסטי‪ ,‬בגלל המגע העסקי היום‪-‬יומי‬
‫ומפני שמשק העובדים קלט עובדים נטולי מחויבות למאבק בערכי העולם‬
‫הקפיטליסטי‪ .‬תהליכים אלו בצירוף ההכרח למשוך ארצה הון פרטי ולגונן עליו‬
‫עלולים לדעת הלפרן למוטט את האופי הסוציאליסטי והחלוצי של תנועתו‪ .‬ותשובתו‬
‫לסכנה ממלכתית באופייה‪ :‬המדינה חייבת להגן על 'חלוציותו של מעמד העובדים'‪,‬‬
‫ולשם כך נחוץ 'שהמחנה הזה יחיה בהרגשת בעלותו על הארץ'‪ ,‬והמדינה חייבת‬
‫לדעת הלפרן להגן על תחושת הבעלות הזאת באמצעות 'חוקים וכלים ממלכתיים'‪35.‬‬

                                    ‫תפיסתו הייתה ממלכתית‪-‬שמאלית מובהקת‪36.‬‬
‫במאמר ביקורתי חריף בשם 'בעית האדם והארגון במפלגה'‪ ,‬שהתפרסם אף הוא‬
‫ב'מולד' חודשים אחדים אחר כך‪ ,‬בנובמבר ‪ ,1949‬מיקד הלפרן את ניתוחו וריכז אותו‬
‫במפא"י ובמנהלי המפלגה‪ .‬כמו שראינו‪' ,‬הצעירים' עברו תהליך דומה ובמהלך ‪1950‬‬

‫‪ 34‬זו הוראתו הכללית של הביטוי הזה‪ ,‬צירוף מילים שהיה נפוץ באותו זמן‪ ,‬ורבים מבני זמננו‬
                                       ‫מתקשים להבינו ומייחסים לו נופך של דה‪-‬הומניזציה‪.‬‬
                                                                         ‫‪ 35‬הלפרן‪ ,‬הון ואדם‪.‬‬

‫‪ 36‬ראו למשל נימוקו נגד טענת דוד ברש‪ ,‬חבר כפר יהושע והוגה הדעות הבולט אז בתנועת‬
‫המושבים‪ ,‬שאין המדינה אלא מכשיר‪' :‬נדמה לי שזה מסוכן מאד להקים מחיצה או הבדלה בין‬
‫המדינה לבין החברה‪ .‬ייתכן שבמאה התשע‪-‬עשרה‪ ,‬כאשר למדינה היו תפקידים מעטים‪ ,‬מישהו‬
‫ראה בה שומר לילה‪ ,‬ייתכן שאז היתה החברה לחוד והמדינה לחוד‪ .‬בימינו‪ ,‬אם הרעיון הזה‬
‫יחדור‪ ,‬זה מסוכן מאד'‪' .‬יום עיון על הנושא‪ :‬הפעולה הרעיונית והחינוכית של תנועתנו בשעה‬

                           ‫זו'‪ ,‬כ"ט בשבט תשי"ג‪ ,14.2.1953 ,‬אב"ג‪ ,‬פרוטוקולים של פגישות‪.‬‬

                                     ‫]‪[348‬‬
   351   352   353   354   355   356   357   358   359   360   361