Page 355 - מפאי בראשית העצמאות אבי בראלי
P. 355
הדיון על העיצוב של מפלגת השלטון
הכשירות המסוימת של חלק מן העולים לאזרחות פעילה ,הוא הסיק כי חיוני מיסוד
משתף לשם הכשרתם האזרחית של העולים.
כבר עמדנו על צד זה של מאבק על שמירת המעמד הפוליטי במאבקם של
'הצעירים' ,פוליטיקאים שבהחלט אפשר לכלול אותם בקטגוריה 'ותיקים' או 'בני
ותיקים' ומכל מקום הם היו מעורים והתמצאו בהלכות הארץ ואף היו בעלי מוניטין
בתנועתם .אף על פי כן אפשר לראות שלא רק המעמד הפוליטי האישי עמד לנגד
עיניהם של תובעי הדמוקרטיזציה ,והדבר בא לידי ביטוי בייחוד בעמדותיהם
הברורות בדבר הצורך לשתף את העולים החדשים בכוח הפוליטי .סבילות העולים
הייתה כלי בידי הקבוצה הפוליטית של מנהלי המפלגה .יריביהם רצו אפוא בהעצמת
העולים ,בהפקדת כוח פוליטי בידי העולים.
תפיסתו של יחיאל הלפרן
יחיאל הלפרן ,מעורכיו הבכירים של 'דבר' והאישיות המרכזית בחוג 'המעורר' ,היה
הדובר הבהיר ביותר של תובעי הדמוקרטיזציה במפא"י .בטורו ,שהתפרסם בגיליונות
יום ו של עיתונו לצד 'הטור השביעי' המפורסם של אלתרמן )הוא היה הטור הראשון
באותו עמוד( ,הקיף הלפרן את הסוגיות האלה מצדדים מגוּונים .ניכרים בכתיבתו
סוציאליזם רדיקלי למדי וציונות מסקנית – שניים מהשורשים החשובים לביקורתו
על מנהלי מפא"י – שלילה מובהקת של הקומוניזם הסובייטי ,רוח של מרי לנוכח
הירידה המוסרית אחרי קום המדינה אך גם פסימיות מתגברת בהדרגה ואף זעם אין-
אונים ככל שהתברר במשך השנים שנבדקו כאן כי מפא"י מתפתחת בסתירה למיטב
תקוותיו .כדאי לעקוב אחר מאמריו העיקריים כסדרם הכרונולוגי וכך תשתקף גם
ההתפתחות במפא"י מנקודת ראותו .אדון בהם כאן בתור חטיבה אחת ,שכן הלפרן
היה כאמור האישיות המרכזית בחוג 'המעורר' ,ולכן יש לראות במכלול מאמריו
בשנים 1953-1948מעין 'פרוגרמה' של החוג ,ויש להבינם גם בתור פעולות במאבק
פוליטי ולא דיבורים בעלמא.
ראינו בניתוח דבריו של הלפרן בוועידת מפא"י ב 1950-כי מושג 'הבעלות' היה
מרכזי בתביעתו לשתף את הציבור בהכרעות פוליטיות .שם הוא התמקד בהכרח
להפוך את העולים לבעלי הארץ שהם באו אליה .במאמר 'הון ואדם בישראל' שפרסם
ב'מולד' כשנה לפני כן ,ביולי ,1949הוא ביטא אותו רעיון אך מצדו הכלכלי-חברתי,
והצביע על הזיקה הקרובה ,לדעתו ,בין תחושת הבעלות של פועלים על ארצם מזה
ובין משק העובדים ,ניהול עצמי במפעלים וחוקים חברתיים המפגינים את התייצבות
המדינה לצד הפועלים מזה .התקדמות ההון הפרטי בארץ מאיימת על תחושת
הבעלות הזאת ,שכן 'בעלות פרטית על הון ועל מפעל אינה ענין משקי גרידא .זהו
][347
