Page 409 - מפאי בראשית העצמאות אבי בראלי
P. 409
הדיון על העיצוב של מפלגת השלטון
בבוא האיחוד השתררה דממה עמוקה .פסקה הערות הציבורית .עלתה הרגשת
בטחון מופרזת והגיעו הדברים עד כדי כך שפשטה ההרגשה כי הדימוקרטיה
בחיינו ] [...אינה אלא אמצעי מקובל למשחק מפלגות¯Â·Èˆ‰ ˙·˘ÁÓ ˙Á˙ .
¯Â¯È·‰ ˘¯˙˘ ,˙È˯˜ÂÓÈ„‰ ‰Ú¯Î‰‰Â ÈÂÏ‚‰ ÈÂÈÚ¯‰ ˜·‡Ó‰ ,·Á¯‰
] ÈÓÈÙ‰הסגור[ ] È·È˯ËÒÈÈÓ„‡‰ گΉ‰Âהדגשתי ,א"ב[.
לכן לא קוים במפא"י דיון ציבורי צמוד לסכסוך שהתגלע סביב פעולת המנגנון
ההסתדרותי והמפלגתי בתל אביב ,וכאשר לבסוף הגיע הסכסוך לזירה הציבורית,
הוא כבר נשא אופי סיעתי .לפי ניתוחו של נחומי ,התגבשות הסיעות במפא"י
במחצית השנייה של שנות הארבעים היא אפוא תוצאה עקיפה של התגברות השליטה
הריכוזית של צמרת המפלגה והמנגנון המפלגתי-הסתדרותי ותולדת ניוון הדיון
הציבורי הרחב במפלגה שאיחדה בתוכה את אחדות-העבודה ואת הפועל-הצעיר.
במצב כזה יצירת סיעה הייתה הניסיון האפשרי היחיד להשפיע למול הכוח השליט
במפלגה .נראה כי קביעה זו של נחומי נכונה בייחוד על אנשי סיעה ב התל-אביבית
שניצבו למול המנגנון המפלגתי-הסתדרותי ונכונה פחות על אנשיו של טבנקין
במזכירות הקיבוץ-המאוחד.
לדעת נחומי ,יציאת אנשי טבנקין ממפא"י והתקשרותם אל השומר-הצעיר ואל שני
הפלגים של פועלי-ציון ניתבו אותם אל המאבק על השלטון – 'להחליף שלטון
בשלטון ומנגנון במנגנון' ,כדברי נחומי ,חבר מפא"י שהסתייג גם מהפורשים וגם
מיריביהם השולטים במפא"י; כלומר עצם הפילוג וההתקשרות הסיטו את אנשי
טבנקין מן החברה אל הפוליטיקה .ולדעתו חבירתם אל השומר-הצעיר ואל שני
הפלגים של פועלי-ציון גם ניתבה את הפורשים ממפא"י אל תפיסות פוליטיות של
עליונות אוונגרדית ודיקטטורה פרולטרית .מפ"ם ,המפלגה שנוצרה מאותה חבירה,
חתרה גלויות למטרות שסתרו את ביצור הדמוקרטיה והחופש ,על פי ניתוחו של
נחומי ,כלומר סתרו ישירות את המניעים שהולידו את ההתארגנות של סיעה ב התל-
אביבית במפא"י.
לדעת נחומי לא זו בלבד שהסוציאליזם מחייב דמוקרטיה פוליטית ,בסתירה
לעמדת מפ"ם ,אלא שהוא לא ייכון ,גם אם נציגי פועלים ימשלו במדינה ,ללא
הרחבת הדמוקרטיה לכדי דמוקרטיה חברתית ,ונחומי הגדיר את המושג 'דמוקרטיה
חברתית' כך' :חברת עובדים חפשית ועולה מתאי יסוד של מטה ,בנויים היטב ,לשם
ייצור וצריכה ,על יסודות שיתופיים' ,חברה שישררו בה צדק ושוויון ויצמחו ממנה
'חינוך לעבודה' ולאחריות ו'תרבות שורשית ועצמאית' .בלעדיה הדמוקרטיה
הפוליטית הפורמלית פגומה ,וכך גם נוסחאות ההסדר הפוליטי שלה ,לרבות חופש
הביטוי ,שוויון הזכויות הפורמלי ואף העיקרון של קדושת חיי אדם .ללא דמוקרטיה
חברתית הנוסחאות הללו הן לעתים קרובות לעג לרש .מגמת נחומי היא כאמור
הסתייגות ברורה מפוליטיקה מפלגתית ,הסתייגות ברוחו של ברל כצנלסון:
][401