Page 88 - מפאי בראשית העצמאות אבי בראלי
P. 88

‫פרק א‬

‫בתש"ח(; שלישית‪ ,‬חלה התקרבות והתהדקה התלות ההדדית בין ההנהגה הבכירה‬
‫של מפא"י ובין הדרג השני של ההנהגה; רביעית‪ ,‬התהדק הקשר הפוליטי בין‬
‫המנגנון המפלגתי ובין ההנהגה‪ ,‬לדרגיה השונים‪ ,‬באמצעות עסקנים בכירים שטיפסו‬
‫מקרב המנגנון המפלגתי אל הדרג הבינוני ואף הבכיר בהנהגת המפלגה‪ ,‬פוליטיקאים‬
‫כמו זלמן ארן ומרדכי נמיר ולפני כן גולדה מאיר‪ ,‬ששמרו על זיקה פוליטית הדוקה‬
‫למנגנון המפלגתי; חמישית‪ ,‬השתנו ההרכב האישי והגיל של ההנהגה הבכירה‬
‫במפא"י‪ :‬נכנסו אליה אנשי העלייה השלישית והרביעית ובני גילם – הבולטים בהם‬
‫היו גולדה מאיר‪ ,‬פנחס לבון ולוי אשכול‪ – 94‬ויצאו ממנה בהדרגה אנשי העלייה‬
‫השנייה יוסף שפרינצק ודוד רמז‪ ,‬יריביו של בן‪-‬גוריון;‪ 95‬שישית‪ ,‬הצטמצמה‬
‫ההשפעה של שיוכים ארגוניים או של עמדות מדיניות על ההיערכויות בהנהגת‬

                                                                         ‫מפא"י‪.‬‬

                       ‫בין הנהגת המדינה להנהגת המפלגה‬

‫שאלת היחס בין הנהגה מפלגתית ובין הנהגה לאומית נוגעת ליחס בין הבטים‬
‫מסוימים של פוליטיקה מפלגתית )דירוגים בין אישים‪ ,‬התקבצויות כוח בתוך מפלגות‬
‫ובין מפלגות( ובין הפוליטיקה של הממשל עצמו‪ ,‬במיוחד בדמוקרטיות‬
‫פרלמנטריות‪ .‬הזיקה ביניהן ברורה‪ ,‬אבל אין ביניהן זהות; גם אם נפענח את הזירה‬
‫המפלגתית ואת יחסי הכוח שבה‪ ,‬ובמיוחד במפלגת השלטון‪ ,‬בזה לא פענחנו מניה‬
‫וביה את מערכת הכוח בממשל עצמו‪ .‬מערכת הכוח של הממשל מושפעת מאוד‬
‫מהזירה המפלגתית‪ ,‬אבל פועלים בה גורמי כוח אחרים‪ ,‬בעיקר גורמי הכוח הקשורים‬
‫לסוג העניינים השונה מאוד המעסיק את איש הממשל הבכיר מזה ואת הפעיל‬
‫המפלגתי הבכיר מזה וגורמי הכוח הקשורים לכישורים השונים הנדרשים מהם – לא‬

                                            ‫שונים לחלוטין‪ ,‬אבל בכל זאת שונים‪.‬‬
‫יש זיקה בין מעמדו של מנהיג במפלגה ובין מעמדו בהנהגת המדינה או בממשלה‪,‬‬
‫אבל אין זהות בין השניים‪ .‬תמיד אפשר למצוא אישים בצמרת הממשל שכהונתם‬
‫אינה ביטוי לעצמתם הפוליטית במפלגתם והם אינם מושרשים במערכת של תמסורות‬
‫הכוח המפלגתיות – 'מוצנחים'‪ ,‬אם לנקוט מטבע לשון מאוחרת‪ .‬גם בממשל‬
‫דמוקרטי‪-‬פרלמנטרי שיסודו בייצוג באמצעות מפלגות פוליטיות אפשר למצוא‬

‫‪ 94‬מבחינת עלייתו לארץ נמנה אשכול עם העלייה השנייה‪ ,‬אם כי בדוחק – הוא עלה ארצה בשנת‬
‫‪ 1914‬ולא חווה את רוב חוויותיה של העלייה השנייה‪ .‬אשכול היה יליד ‪) 1895‬צעיר משפרינצק‬
‫בעשר שנים ומבן‪-‬גוריון ומרמז בתשע שנים‪ ,‬צעיר משרת בשנה‪ ,‬ולעומת זאת‪ ,‬למשל‪ ,‬קשיש‬
‫ממאיר בשלוש שנים בלבד(‪ ,‬ולכן מבחינת גילו הוא היה יכול להיחשב גם מ'צעירי העלייה‬

                                                     ‫השנייה' וגם מ'זקני העלייה השלישית'‪.‬‬
‫‪ 95‬על בכורתם הפוליטית של אנשי העלייה השנייה בפוליטיקה היישובית ובמיוחד במוסדות‬

                       ‫הלאומיים ובמגזר הפועלי‪ ,‬ראו ליסק‪ ,‬האליטות‪ ,‬עמ' ‪.115-114 ,51-49‬‬

                                     ‫]‪[80‬‬
   83   84   85   86   87   88   89   90   91   92   93