Page 21 - Begova Haenaim Magazine 4

19
ד"ר נירית בורלא מומחית לקטרקט וקרנית אחראית תחום קטרקט, המרכז הרפואי שיבא, תל השומר יו"ר חוג קטרקט, איגוד רופאי העיניים בישראל
מאוחר יותר (אם כי לא תמיד), תתבטא בכאב ניכר בעין, ירידה ניכרת בראייה ותגובה דלקתית המערבת גם את הזגוגית. האבחון והטיפול המידיים קריטיים לשיפור הסיכויים להצלת העין במקרה זה. הטיפול כולל מתן אנטיביוטיקה תוך עינית ומקומית ובחלק
מהמקרים כריתת זגוגית (ויטרקטומיה).
כפל ראייה (דיפלופיה) לאחר ניתוח קטרקט הינו מצב נדיר. טראומה ניתוחית עלולה לגרום לכפל ראייה כמו גם התגלות פזילה לאחר הניתוח אשר עברה מיסוך עקב קטרקט, ו- misalighment שנגרם על ידי הפרעה ניכרת לראייה עקב קטרקט סמיך. גם הפרעות שנגרמו עלי ידי אניזומטרופיה ניכרת עקב העדשה המושתלת עלולות לגרום לכפל ראייה . בדיקה מדוקדקת לפני הניתוח של תנועתיות העיניים ובמידת הצורך הסבר מתאים למטופל חיוניים. טיפול אופטומטרי יספק בחלק מהמקרים אך
לעיתים נדרש תיקון כירורגי למצב זה.
צניחת עפעף (פטוזיס) לאחר ניתוח קטרקט הינו מצב חולף בדרך כלל. במהלך הבדיקה לפני הניתוח יש לשלול נוכחות עפעף צנוח. במהלך הניתוח לעיתים עקב השימוש במפשק עפעפיים נוצרת פגיעה בשריר הלבטור ובעקבותיה צניחת עפעף. במידה וצניחת העפעף ללא שיפור לאחר חודשים מהניתוח, נדרשת
התערבות כירורגית.
לרוב המטרה העיקרית של ניתוח הקטרקט היא שיקום ראייה, כלומר, אנו מציעים לחולי קטרקט את האפשרות לשחזר את ראייתם לרמה שהייתה לפני התפתחות הקטרקט, כל עוד אין פתולוגיות אחרות שאינן קשורות להתפתחות העכירות בעדשה. אך פרוצדורה ניתוחית מושלמת לא תמיד מניבה תוצאה מושלמת. איכות ראייה מושפעת מגורמים רבים פרט למיומנויות הכירורגיות. איכות ירודה של דוק הדמעות ופני השטח של הקרנית, הימצאותם של פתולוגיות בזגוגית וברשתית, נוכחות בעיה בעצב הראייה או הפרעה בראייה דו-עינית עלולות לפגוע בראייה למרות שהפרוצדורההכירורגיתבוצעהבאופןמושלם.כל הגורמיםהללו ממלאים תפקיד חיוני בהצלחתה של הפרוצדורה הניתוחית ויש
להעריכם בקפדנות.
בנסיבות מסוימות, המנתח ניצב מול בעיות קיימות המתגלות רק לאחר הניתוח. וכדי למנוע זאת יש צורך בהערכה קפדנית, זיהוי, אבחון ויישום מוקדם של טיפולים ספציפיים כדי לשפר את
פוטנציאל הראייה של המטופל.
קלינית, הבצקת תתכן ממוקמת או דיפוזית. לרוב נראים קפלי דסמט. במקרים חמורים נראית בנוסף בצקת אפיתל עד היווצרות בולות באפיתל. בשלב הראשון הטיפול כולל שליטה בדלקת ובלחץ. ניתן להוסיף טיפות אוסמוטיות. במקרים חמורים תיוצר הצטלקות ונדרשת השתלת קרנית למלרית או בעובי מלא. בבדיקה לפני ניתוח, במידה ונמצאת גוטטה או דיסטרופיה אנדותליאלית קרניתית, המנתח חייב ליידע את המטופל לגבי הסיכון הגבוה של התדרדרות פונקציונלית של הקרנית אחרי הניתוח. על מנת להפחית את הנזק הקרניתי, אפשר להשתמש בחומרים ויסקואלסטיים במהלך הניתוח. יש להשתמש בציוד פאקואמולסיפיקציה כשהוא פולט אנרגיית אולטרסאונד במידה
הנמוכה ביותר האפשרית.
תזוזת עדשה תוך עינית )Intra ocular lens subluxation / dislocation( הנה סיבוך בתר ניתוחי אשר שכיחותו עולה ככל שחולף זמן רב יותר מהניתוח. גורמי הסיכון העיקריים הם פסאודואקספוליאציה, וניתוח טראומטי ומסובך, חולשת זונולות (כמו בתסמונת מרפן) אובאיטיס, מצב אחרי ויטרקטומיה, מיופיה גבוהה וטראומה. לעיתים יש צורך בהתערבות כירורגית הכוללת שחלוף עדשה או קיבוע מחדש של העדשה הקיימת, לרוב עם תפירה לקשתית או
לסקלרה.
תמונה 3: תזוזת עדשה תוך עינית. צילום: ד"ר נירית בורלא
דלקת אחרי ניתוח קטרקט תתכן לא זיהומית, כמו במקרי-TASS Toxic anterior segment syndrome. הדלקת מופיעה בדרך כלל זמן קצר אחרי הניתוח ומאופיינת בטשטוש ראייה וכאב קל. בבדיקה ניתן לקראות תגובה בלשכה הקדמית לעיתים עם סיבי פיברין ובצקת קרנית. חשוב להבדיל דלקת מסוג זה מדלקת זיהומית שעלולה להתרחש אחרי ניתוח קטרקט )Endophthalmitis( ועלולה לסכן את העין והראייה. דלקת זיהומית לרוב תתרחש מעט
בגובה העיניים - המדריך לענף האופטיקה בישראל | קיץ 2017