Page 20 - Begova Haenaim Magazine 4
P. 20
סיבוכים מאוחרים של ניתוח קטרקט
מאת: ד"ר נירית בורלא
ניתוח קטרקט הינו אחד מהניתוחים המוצלחים ביותר ברפואה ככלל וברפואת עיניים בפרט. התקדמות הטכנולוגיה, הטכניקה הכירורגית והכלים הכירורגים בניתוחי קטרקט במהלך השנים, הפחיתה את הסיכוי לסיבוכים הקשורים לניתוח באופן ניכר. עם זאת קיימים מספר סיבוכים אפשריים בזמן הניתוח ובמהלך
התקופה שלאחריו.
בסקירה זו נדון בסיבוכים המאוחרים העיקריים הקשורים לניתוח זה.
עכירות קופסית אחורית )Posterior capsular opacification( הינה הסיבה השכיחה ביותר לירידה בראייה לאחר ניתוח הקטרקט. הסיבות הן מולטיפקטוריאליות וקשורות לגיל, פקטורים כירורגיים, עיצוב העדשה המושתלת ומשך ומידת האובאיטיס לאחר הניתוח. עכירות הקופסית האחורית נגרמת משגשוג של שארית תאי עדשה הנשארים באזור קו המשווה של הקופסית, עוברים מטפלזיה ונודדים לעבר מרכז הקופסית, עד לכיסוי ציר הראייה ופגיעה בראייה. ניתן להשתמש בלייזר מסוג יאג לייזר )Nd:YAG( כדי לטפל בעכירות משנית זו של הקופסית. טיפול זה מאפשר לשקם את שקיפות המדיה אצל מטופלים עם עכירות של הקופסית האחורית. למרות שמדובר בטיפול פשוט יחסית הוא אינו נטול סיבוכים. טעויות במיקוד הקרן עלולות להוביל ליצירת נקודות )pits( וסדקים זעירים באופטיק של העדשה הנגרמים על ידי גלי חום וגלי הלם אקוסטיים הנוצרים על ידי הלייזר. נקודות מרכזיות וסדקים בעדשה עלולים לגרום להפרעות ראייה שהמטופל יבחין בהן. סיבוכים נוספים אפשריים הם אובאיטיס, עליית לחץ תוך עיני, הפרדות רשתית, פגיעה בקרנית ואבדן תאי
תמונה 2: פימוזיס של קופסית קדמית. צילום: ד"ר נירית בורלא
הפתעת תוצאת רפרקציה )Refractive surprise( עלולה להיגרם בגלל מגוון סיבות ביניהן ביומטריה לא מדויקת עקב מדידה באיכות ירודה, טעות מדידה עקב סטפילומה אחורית, טעות בכוח העדשה המושתלת עקב טעות ביצור או טעות של המנתח, חישוב שגוי עקב ניתוח רפרקציה קודם, ניתוח בעיניים מיופיות או היפראופיות מאוד. לאחר בדיקה חוזרת של נתוני המטופל, הביומטריה והנוסחאות לחישוב עדשה, בדיקת העדשה המושתלת וביומטריה וקרטומטריה חוזרות, ניתן לעיתים למצוא את הגורם לטעות. במקרים מסוימים תיקון אופטומטרי יספק. במקרים אחרים, כאשר מדובר בטעות רפרקציה ניכרת המפריעה למטופל, ניתן לבצע תיקון בניתוח רפרקציה, לשחלף את העדשה,
או להשתיל עדשה נוספת כ "Piggy back" IOL.
הפרדות זגוגית לאחר ניתוח קטרקט הינה ממצא שכיח. במידה וההפרדות סימפטומטית, הסיכוי לקרעים רשתיים עולה, ומכאן עולה גם הסיכוי להפרדות רשתית.
הפרדות רשתית רגמטוגנית לאחר ניתוח קטרקט עלולה להיגרם כתוצאה מהפרדות זגוגית. גורמי סיכון להפרדות רשתית לאחר ניתוח קטרקט כוללים מיופיה, הפרדות בעין השנייה, היסטוריה משפחתית של הפרדות רשתית, קרע קופסית אחורית ואבדן זגוגית. בדיקה קפדנית של הקף הרשתית וטיפול במידת הצורך, חשוב למניעת סיבוכים אילו. הסבר מפורט לגבי סימני הפרדות רשתית ודחיפות ההפנייה לטיפול חיוניים למטופלים עם גורמי
סיכון.
בצקת קרנית לאחר הניתוח תתכן אפיתליאלית עקב עליית לחץ תוך עיני והיא לרוב חולפת עם הטיפול בגורם. לעומתה, בצקת סטרומלית קבועה עלולה להעיד על נזק אנדותליאלי. הנזק יתכן עקב בעיה אנדותליאלית ברקע, כגון s endothelial dystrophy׳Fuch או עקב נזק לאנדותל במהלך הניתוח, במצבי קטרקט סמיך או קרע קופסית ופריצת זגוגית. גם תגובה אובאיטית ממושכת כגון במקריToxic anterior segment syndrome עלולה לגרום גם היא נזק
אנדותליאלי.
אנדותל.
תמונה 1: עכירות קופסית אחורית. צילום: ד"ר דן בורלא
כיווץ הקופסית הקדמית (פימוזיס או Capsular contraction syndrome) עלול להיווצר לאחר ניתוח קטרקט במטופלים עם פסאודו אקספוליאציה, אובאיטיס, חולשת זונולות, רטינטיס פגמנטוזה ומיוטוניק דיסטרופי. גם הרכב חומר העדשה נמצא קשור להתפתחות פימוזיס. התעכרות וכיווץ הקופסית הקדמית עלול להוביל לפגיעה בראייה ולתזוזת העדשה המושתלת. הטיפול האפשרי הינו ביצוע לייזר מסוג יאג לייזר )Nd:YAG( לקופסית
הקדמית המכווצת בצורה של חתכים רדיאליים.
בגובה העיניים - המדריך לענף האופטיקה בישראל | קיץ 2017
18
