Page 203 - סקסמוביל
P. 203
203
הלכנו לכיוון רחוב לוינסקי ,לשוק ,אל הדוכנים שהיו פזורים
לאורכו של הרחוב ,אל החיים שהתרחשו שם .איש
מהקונים ,איש מהמכריזים על הסחורה ,איש מהם לא ידע
על המוות של כלב שהורעל ברעל עכברים ,פה לא רחוק
מכאן.
פתאום זה היכה בי .פתאום מוחי הילדותי קלט שראיתי
מוות .משהו שהיה חי והתרוצץ וכבר לא חי ומתרוצץ.
מעולם לא דובר לידי על מוות .מעולם לא ראיתי משהו מת
לפני כן .לא הכרתי את המילה מת.
אף על פי כן הבנתי שמה שראיתי היה חידלון .חידלון של
משהו .כנראה מוות .כנראה מזעזע .מוות ברעל עכברים.
אתה יודע?
מה? שאל החבר
הוא מת.
מי?
הכלב מת.
אני יודע .אני הולך הביתה .אתה בא?
עברנו בין הדוכנים ופה ושם עצרנו לראות את שפעת בני
האדם ממששים פירות וירקות .תמיד אהבתי לעבור ליד
הדוכנים .פעולת המישוש ההכרחית של קנייה ריתקה אותי.
הפרצופים הרציניים של הקונים ,השירים של המוכרים,
הגסות בסיום העסקה ,כשהסחורה נזרקת לסל אחרי
שנשקלה והזבן מושיט יד לקבל את הכסף ומגרש את הקונה
מהדוכן השאירו אותי שעות בשוק ,עד שמישהו מהבית היה
שולף אותי משם ישר הביתה.
משמאל לכניסה לחנות דגים היו תלויים דגים גדולים
על קרסים חלודים .שלושה דגים מתים תלויים .עצרנו.
