Page 38 - סקסמוביל
P. 38

‫‪38‬‬

‫פופפפפפפפ‪ ....‬אני מתקשה לכתוב‪ .‬האצבעות רועדות‪....‬‬
‫אני מתגעגעת‪ ...‬קבענו רק למחר‪ ...‬לא חושבת שאעבור את‬
‫הלילה בלי לשמוע את קולו‪ ...‬חייבת לדבר אתו‪ ...‬אני יודעת‬

      ‫שאסור לי לצלצל‪ ..‬אני לא יכולה‪ ...‬רגע‪ ...‬כבר חוזרת‪...‬‬

‫זהו‪ ...‬עכשיו אוכל להירדם‪ ...‬הקול שלו היה רגיל‪ ...‬דיברנו‬
‫על הלילה שעבר‪ ,‬שמעתי‪ ,‬או לפחות נדמה לי ששמעתי‪,‬‬
‫צליל של אהבה בקול שלו‪ ...‬תוך כדי שיחה שלחתי את היד‬

                ‫לירכיים שלי‪ ...‬לא‪ .‬אני לא יכולה לאונן יותר‪.‬‬
‫אוףףףףף‪ ...‬עכשיו אני עייפה ממש‪ .‬דבר אחד מטריד אותי‪.‬‬
‫הוא לא נשאר לבוקר‪ .‬למה? בארבע בבוקר הזמין מונית‪,‬‬

                                               ‫קם ונסע‪ .‬למה?‬
‫לא מתכוונת להיבהל עכשיו‪ .‬לא מתכוונת לברר‪ ,‬לא‬

                               ‫מתכוונת לחקור‪ .‬הולכת לישון‪.‬‬

                ‫‪ 4/6/2005‬ערב‬

‫אני מאבדת אותו‬

‫אני יוצאת מדעתי! איך יכולתי לטעות ככה! למה אני‬
‫מטומטמת כל כך! אין סליחה‪ .‬אין כפרה‪ .‬אני לא עומדת‬
‫במשימה שלקחתי על עצמי! את הגבר הזה שהחלטתי‬

                              ‫שהוא שלי אני מפסידה במו ידי‪.‬‬
‫אתמול נפגשנו‪ .‬נסעתי אליו לקחת אותו אלי‪ ,‬כרגיל‬
‫(אוחחחח‪ ...‬איך כרגיל‪ .‬איך אני יכולה לראות את היחסים‬
‫בינינו כרגילים אחרי ‪ 3‬פגישות בסך הכל!!!!! אני מאוהבת‪...‬‬
‫אני יודעת‪ .)...‬כשראיתי אותו יורד מבית אימו נעתקה‬
‫נשמתי‪ .‬כן‪ ...‬אין לי מילים אחרות‪ .‬נעתקה נשמתי‪ .‬הלב‬
‫דפק‪ ,‬החום בין הירכיים היה בלתי נסבל‪ .‬לא יכולתי לנהוג‪.‬‬

                                          ‫הוא נהג אלי הביתה‪.‬‬
                                             ‫היה נפלא‪ ,‬כרגיל‪.‬‬
   33   34   35   36   37   38   39   40   41   42   43