Page 39 - סקסמוביל
P. 39
39
אני לא יודעת למה .לא יודעת איך .הלבוש שהופיע לא
מצא חן בעיני .הפריע לי .מכנסיים קצרים ,גופיה צבעונית.
חולצות שרירים ,הוא אמר ,כך קוראים לגופיות האלה
בארה"ב .הכול בלט כמובן .הגוף הנהדר שלו והכתפיים
השריריות .למה זה הפריע לי? הרי ברור שאני הולכת לקרוע
ממנו את הבגדים גם אם היה לבוש בחליפה.
הו ...אני כועסת ...אני זועמת ...אני מטורפת ...אני בוכה...
אני מאבדת אותו!!!! היום הוא הופיע שוב באותו סגנון
לבוש :מכנסיים קצרים ,סנדלים וחולצת גופייה .גם היום
הלב דפק ,גם היום הבעירה הייתה שורפת ,גם היום העיניים
התערפלו .הפעם השתדלתי אני לנהוג .לאט יותר מהרגיל,
והלבוש הזה דקר את מוחי .הסיכות שנתקעו בו חדרו מצד
ימין ,שם ישב .לא הוצאתי הגה .לא יכולתי לדבר.
"אני מבקשת ממך להחליף בגדים".
זה מה שנפלט לי מהפה .לא הכרתי את הקול שיצא ממני.
הגוף רעד .הרגל בקושי לחצה על דוושת המעצור.
"מה?"
"אני מבקשת ממך להחליף בגדים" ,לא הסתכלתי לעברו.
"אנחנו הולכים לבלות באיזשהו מקום?"
"לא"
"נו"..
"בכל זאת"...
הכול קפא אצלי .הידיים ,הרגליים ,הקרביים .כך בדיוק
מרגיש נידון למוות ,אני חושבת ,כשהוא שומע בפעם
האחרונה את מנעול התא שנפתח .אני שמעתי את הדלת
נטרקת ואחר כך ,ראיתי את הריק של המושב שלידי .החיים
חזרו לאיברים שלי ,אחרי זמן שנראה לי כמו נצח סובבתי
את המכונית לאחור לחפש אותו .הוא נעלם .מצבי לא
