Page 82 - סקסמוביל
P. 82
82
ובשב"ס .לרגע חשבתי שאולי מספר האסיר שלי יוצר
קומבינציה נדירה שמפילה את כרטיס הקליטה שלי .מה
שנקרא "באג" .ובכן לא באג ולא בטיח .טעות אנוש.
את הלילה לפני יום השחרור ביליתי בסיוטים .שמא תצוץ
טעות אנוש נוספת והמחשב לא יפלוט :משוחרר .ובאותו
הלילה ,פנו אלי "חברי" לתא ובקשו ממני להשאיר להם
קופסת סיגריות .זה הנוהג ,אמרו .אכן ,שבוע לפני ,שוחרר
בחור מהתא והוא עבר מין זובור שעושים למשתחררים וגם
השאיר סיגריות לחבריו הראיסים .זובור ,איש לא העז
לעשות לי .לגבי סיגריות "חפרו" בי .כי זאת לדעת .סיגריות
הן סם החיים בתא .לא השארתי קופסת סיגריות אבל
בהחלט חילקתי בנדיבות לכל דכפין .והמתח אצלי עלה
לדרגות של חוסר שינה מוחלט וייחלתי לבוקר ולהכרזה
"אברם סידי בוא ,הולכים".
ביום השחרור ,בבוקר ,מחוץ לתא ,ברך אותי מפקד האגף
ב"שלום לך אברהם ,אתה יוצא"" .תודה ,שאירחתם אותי",
השבתי והאגף צחק .ואכן ,סוף סוף גיליתי קמצוץ של הומור
בכלא חסר חוש הומור לחלוטין .לא היה הומור בתהליך
השחרור .לא היה הומור אצל סגנית מפקד הכלא שאמורה
לחתום על הטופס .ראיתי עצבנות אצל הסוהרים ,עד כדי
פקיעה .ואני הייתי מסויט ,זכר המחשב שמנע ממני את
הקנטינה לא מש ממני .אולי יודיע בן העוולה המטופש,
"טרם זמנו לצאת" .ידעתי שאהבה נפשי בחוץ ,ממתינה.
וציפיתי לרגע רומנטי ,ספרותי .לרגע שבו ירעם השער
מאחורי והשמש תסנוור את עיני וחומה ילטף את פני ,אולי
גם רוח קלילה תחלוף על ראשי הקירח .לא היה כל אלה.
הייתה התנפלות באיגוף ימני של שאהבה נפשי תוך ניצול
אלמנט ההפתעה .היה קול חנוק שיצא מפי .היה חיבוק
ארוך וכמעט דמעות .ואיש לא אמר לי" ,שלא נראה אותך
