Page 87 - סקסמוביל
P. 87
87
עשרים אחוז ...או שכן או שאני לא הולך ...גרוש אחד יותר
לא ...אוקיי אוקיי ...תקבל מחר במועדון ".
לא בקלות יצא מהמיטה .האיש הגבוה והשמן נאנח פעם
ופעמיים עד שנעמד על רגליו ופנה לחדר האמבטיה .זמן
ארוך בילה שם .כשיצא רטוב עד לשורשי שערותיו
השחורות נעו משמניו גלים גלים עם כל תנועה והתיזו את
שאריות המים אחרי הרחצה" .פיו" שרק פעם ועוד פעם
ואחר כך נאנח כמה פעמים עד שסיים ללבוש את בגדיו.
הכלב ,שהמתין בסבלנות ליד צלוחית האוכל ,מעולם לא
הצליח לנחש אם אלו אנחות עונג או סבל מהמאמץ
להלביש גוף שהלך ותפח עם השנים .צליל המנה שנשפכה
השכיח מליבו את השאלה ,והוא התרכז בארוחת הבוקר
שלו.
חמש עשרה שנים הם חיים ביחד .הוא קיבל אותו גור עיוור
בן שבועיים ,ובביתו פקח את עיניו והשמיע את נביחותיו
הראשונות .גל רחמים הציף אותו למראה הכלב הזקן
שנאבק ללעוס את הבונזו .בעווית כאב ירד על ברכיו וידיו
הגדולות חבקו את צווארו הנוקשה .זאת הייתה טעות.
ברכיו לא השכילו לשאת את המשקל הכבד שמעליהן .רגע
נאבק בהן ונאלץ להתרומם בעזרת אצבעותיו הרגישות
שנתקעו בקיר .אחר כך הלך למטבח לשפות קפה ולהפוך
בפרטי הפריצה שתכנן להיום.
בפעם הכמה וכמה בדק את האתר .שוב בחן את דרכי
הנסיגה שנבחרו בקפידה לכל מקרה של הפתעה אפשרית.
מעטות היו ההפתעות .כך עשה תמיד וכך לא נתפס מעולם.
רק פעם אחת כמעט נחשף .זמן מה היה מתוח ,עד שהצליח
לסלק את הרעה.
הוא סיים את הקפה ורעב הבוקר הציק לו .כיב הקיבה מנע
ממנו את כמה מהנאותיו הגדולות כמו ארוחת בוקר גדולה.
אבל על ארוחה דשנה במסעדה חביבה עליו אחרי פעולה
