Page 92 - סקסמוביל
P. 92

‫‪92‬‬

‫האישה שאהבה אותו כל כך ורצתה לדעת במה הוא עוסק?‬
                      ‫"עסקים"‪ ,‬היה אומר ומפנה את ראשו‪...‬‬

‫צילום של ילדה עצר את נשימתו‪ .‬עיניה הגדולות האירו את‬
‫פניה בכחול של נחל רוגע‪ .‬חיוך רחב חשף שיניים קדמיות‬
‫חסרות‪ .‬הלחיים האדומות‪ ,‬המצח הבהיר והילת הזהב‬
‫שהשתפכה מראשה ועטפה את כתפיה הקטנות ריתקו אותו‪.‬‬
‫הוא לא היה יכול להסיר את מבטו מהילדה התמימה‪,‬‬
‫החלקה והצוחקת בפשטות‪ .‬הוא חייב לצאת מהדירה‬
‫עכשיו‪ .‬אבל משהו הפריע לו לנשום‪ .‬גולה עמדה וחסמה את‬
‫גרונו‪ .‬הוא בלע את רוקו והיא סירבה להישטף‪ .‬הוא נשם‬
‫עמוק במלוא ריאותיו והחזיק את האוויר זמן מה בתוכם‬
‫ואחר כך נשף אותו‪ ,‬לאט‪ ,‬בשריקה חרישית‪ .‬כשהתרוקנו‬
‫ריאותיו שלח את שתי ידיו והסיר את צילום הילדה מהקיר‪.‬‬

‫עיניו של בן אור נפקחו לאיטן והוא ראה את בתו ואת‬
‫נכדתו עומדות ליד המיטה‪ .‬הוא פשט את זרועו המחוברת‬
‫לאינפוזיה וחש את ידה הקטנה של נכדתו נוגעת בה ובפניו‪,‬‬

                   ‫וחייך כששמע אותה אומרת "שלום סבא"‪.‬‬
‫מחוץ לחדר‪ ,‬במסדרון‪ ,‬שם המתינו השוטרים לבן אור‬
‫שיחזור להכרתו התרחשה מהומה‪ .‬מישהו אמר "לא תיכנס"‪,‬‬
‫קול שוטרת אמר "בגללך הוא שם‪ .‬אתה רוצה להרוג‬
‫אותו?" קול מאבק נשמע וירון הצליח להיכנס לחדר‪.‬‬
‫השוטרים נעצרו בפתח כשהבחינו בבן אור מחייך ונינוח‪.‬‬
‫ירון התקרב למיטה ואז שלושתם עמדו חבוקים וירון לחש‬
‫"אני מצטער באמת‪ .‬זה לא יקרה יותר"‪ .‬בן אור חשב על‬
‫אלוהים‪' :‬תודה אלוהים‪ ,‬עכשיו תן לי את הנמר ואני בא‬

                                                   ‫אליך בנחת'‪.‬‬
‫רקסי הקביל את פניו בראש מורכן‪ .‬הוא התעלם ממנו והלך‬
‫אל המטבח‪ .‬בזהירות הוציא תמונה מהתיק‪ ,‬הניח אותה על‬
‫השולחן ונפל בכל כובדו על הכיסא‪ .‬אחר כך צחצח את‬
   87   88   89   90   91   92   93   94   95   96   97