Page 95 - סקסמוביל
P. 95
95
על אלוהים' ,אלוהים! שלושים שנה אני רודף אחרי האיש
הזה ובסוף תופסים אותו תולה צילום של ילדה'.
הם יצאו למסדרון ובמהירות חמקו למכונית החונה
והפועלת.
"ניידת דולקת?! אלוהים ישמור! תעשה לי טובה לך להיות
עורך דין"
אלון הגיש לו את ראשו.
"עזוב ,לא עכשיו" ,נאלץ בן אור לחייך" ,סע מהר עכשיו.
שים סירנה".
המכונית צפרה את דרכה אל מחוץ לתחומי בית החולים.
בן אור היה נדהם ,נבוך ,שמח ומדוכדך .אצבעותיו כסוסות
הציפורנים עד לשורשיהן התקשו לשלוף את הסיגריה
מהחפיסה .בידיים רועדות תקע אותה בפיו וטפח בקול גדול
על כיסי חליפתו המשטרתית למצוא את המצית .אלון הצית
עבורו את הסיגריה .פניו הגדולות והנפולות התבוננו
ברחובות החולפים וראשו הקרח היה שעון על חלון
המכונית.
עוד רגע יעמוד מול רוח רפאים ,אלוף הפריצות ,הנמר .איש
לא ידע מי הוא .רק שמו התגלה לו לפני זמן לא רב .הוא
נשבע שיתפוס אותו עוד לפני הפנסיה .זמן הפרישה הגיע
והוא התחנן לפני מפקדיו לאפשר לו לשרת בחצי משרה,
בחינם אפילו .הם חיבבו את השוטר המעולה והשאירו אותו
בחצי משרה ,אבל במשרד יותר קטן .רוזנברג היה תוקף
אותו בחלומותיו ,וגם בהקיץ לא הניח לו .הוא האשים אותו
בהתקפי הלב שקיבל ובלחץ דמו הגבוה' .הוא הורג אותי
לאט לאט' היה אומר .בן אור שנא אותו ורצה אותו חי,
לתפוס אותו על חם ,לדרוך על צווארו ולצרוח מעליו
'תפסתי אותך נמר!' וכלום .רוזנברג הסתובב חופשי כציפור
דרור .הוא חשש שילך בדרך כל חי ויפסיד את המערכה.
