Page 97 - סקסמוביל
P. 97
97
"חמש אני חושב" ,קולו של רוזנברג התייצב .הוא חשב על
רקסי.
"יפה?
"צריך לראות כדי להאמין"
בן אור חשב על נכדתו .הוא חישב כמה שעות ביממה יוכל
לשחק איתה אחרי שיפרוש סוף סוף מהמשטרה ,פחות
השעות בהן תבלה בגן הילדים ופחות שעות השינה שלה.
הוא תהה כמה שעות נותרו לו עד שתכבה עליו השמש.
"איך הגעת לדירה הזאת דווקא"
"מידע מוטעה"
"אתה מזדקן"
"גם אתה"
"גם אני" ,אישר בן אור בעצב .הוא הסתובב ופגש במשקפיו
הגדולים של רוזנברג .בן אור הפנה את פניו לחלון.
"חי חי" ,הצטחק חרישית" ,חרא"
'עדיף לו היה גונב בשבילי את הנכדה שלי' ,הרהר.
"חי חי".
'החזיר צילום של ילדה ,הזקן הזה .אפשר להשתגע'
בצעדים נמרצים וקצרים הלך לדלת ופתח אותה .אלון
כמעט נפל פנימה.
"אתה חופשי ללכת" ,אמר בקול עמום.
רוזנברג לא זז.
"אתה יכול ללכת"
רוזנברג גרר את רגליו אל הדלת .הוא לא הביט בבן אור.
אלון חייך לבן אור.
חרא" ,צחק בן אור "
"חרא" ,צחק בקול רם יותר
סוף
