Page 102 - סקסמוביל
P. 102

‫‪102‬‬

‫דולרים‪ ,‬מרקים‪ ,‬שקלים‪...‬וואו‪ ,‬לחש אייל‪ .‬ליבנה פקד‪ :‬אסוף‬
‫הכל ושים בשקים‪ .‬ידיו של אייל רטטו כשנגעו בכסף‪ .‬קשור‪,‬‬
‫אייל קשר‪ .‬מהר! אייל רטן‪ :‬בסדר‪ ,‬בסדר‪ .‬רד דווח למוקד‪,‬‬
‫אמר ליבנה‪ .‬אייל השתהה‪ .‬נו‪ ,‬רגז ליבנה‪ .‬אייל הסתכל‬
‫בליבנה‪ ,‬ליבנה באייל‪ .‬ליבנה חשב על בנו החולה‪ ,‬על עיניו‬
‫שנחלשו‪ ,‬ועל חזי במטה‪ .‬אייל התרומם‪ .‬ידו הימנית לפתה‬
‫בחזקה את קת האקדח‪ ,‬מוכנה לשלוף אותו בכל רגע‪ .‬הוא‬

                 ‫התפלל לאלוהים שליבנה לא יעשה שטויות‪.‬‬
‫ליבנה ראה את הדריכות בגופו של אייל‪ .‬הוא לא פחד ממנו‪.‬‬
‫גופו עדיין חזק‪ ,‬ניסיונו רב יותר ואם ירצה יתגבר עליו‪ ,‬אבל‬
‫לא זז‪ .‬הוא חש בחוסר אונים וכעס על כך‪ .‬הנה מונחת לפניו‬
‫התפיסה הגדולה עליה חלם בכל שנותיו במשטרה‪ .‬ברכיו‬
‫רעדו‪ .‬האופניים הקטנים שקנה לרמי במין שיגעון של רגע‪,‬‬
‫הופיעו לנגד עיניו‪ .‬רמי‪ ,‬בנו שלו‪ ,‬נכה‪ ,‬פוליו‪ .‬רופא אמר‪,‬‬
‫שניתן לתקן‪ ,‬אפשר לטפל‪ .‬לשלוח לחו"ל‪ ,‬שם ישנה מרפאה‬
‫מיוחדת‪ .‬את הנשמה הוציאו לו לקבל הלוואה לקביים‪.‬‬
‫אחרי עשרים וחמש שנים של שירות ללא דופי‪ ,‬היה צריך‬
‫לרדת על ברכיים ולהתחנן להלוואה‪ .‬ריבונו של עולם‪ ,‬כל כך‬
‫הרבה כסף‪ ...‬מוחו התערפל‪ .‬הוא התיישב על אחד הכיסאות‬
‫בחדר והניח את האקדח על ברכיו הצמודות‪ .‬הוא שמע את‬
‫אייל אומר‪ :‬אז תעלה בדרגה‪ .‬אחרי עשרים וחמש שנים‬
‫במשטרה תהיה סוף סוף ראש צוות‪ .‬ביג דיל! למה הוא לא‬

                          ‫מפסיק לדבר! צרח מוחו של ליבנה‪.‬‬
‫אייל השתתק לנוכח עיניו המזוגגות של ליבנה‪ .‬אחר כך‬
‫התקרב אליו ואמר‪ :‬אל תעשה שטויות‪ .‬בצעד אחד עמד‬
‫מאחורי גבו והביט על ראשו הסבוך בשיער שחור‪ .‬אייל‬
‫דיבר בשקט‪ ,‬כמעט לחש‪ :‬שמעתי אותך במדרגות מוציא‬
‫אוויר כמו זקן עם זונה בחצר‪ .‬יש כאן חיים חדשים בשבילך‪,‬‬
‫ליבנה‪ .‬היה שקט‪ .‬ליבנה חש בגבו את חום גופו של אייל ‪.‬‬
‫הוא אמר פתאום‪ :‬מה נעשה עם הכסף? נחביא‪ ,‬אמר אייל‪.‬‬
   97   98   99   100   101   102   103   104   105   106   107