Page 103 - סקסמוביל
P. 103

‫‪103‬‬

‫מה נעשה עם השניים? נשחרר‪ ,‬אמר אייל‪ .‬נשחרר?! אייל‬
                        ‫לא ענה‪ .‬ליבנה אמר בקול ניחר‪ :‬חרא‪.‬‬

‫קומו! צעק אייל ובעט בישבניהם‪ .‬הוא משך באזיקים בגסות‬
‫וייצב אותם על ברכיהם‪ .‬אחד הצליח לעמוד בכוחות עצמו‬
‫האחר נפל על פניו‪ .‬קום! אייל בעט בצלעותיו באכזריות‪.‬‬
‫כשעמד גם הוא על רגליו התבונן באייל בפחד‪ .‬זה סטר על‬
‫פניו בכוח ואמר‪ :‬אתם תשכחו את מה שראיתם היום‪ ,‬בני‬
‫זונות‪ .‬הוא דחף אותם ליציאה‪ .‬מכוון עליהם את אקדחו‪ .‬על‬
‫כתפי ליבנה היו שני השקים‪ .‬הם היו כבדים‪ .‬בחושך ירדו‬
‫למכונית‪ .‬אייל שיחרר אותם מהאזיקים‪ ,‬פתח את דלתות‬
‫המכונית הלבנה ושניהם נכנסו אליה בעוד אייל מאיים‬
‫עליהם באקדחו‪ .‬הוא אמר‪ :‬עכשיו אתם עפים מכאן‪ .‬בפעם‬
‫הבאה שאני רואה אתכם אתם מתים‪ .‬הנהג התניע וקול‬
‫המנוע המתעורר הבהיל את ליבנה‪ .‬הם נסעו לאחור ונעלמו‬
‫בסיבוב‪ .‬אייל פקד‪ :‬חכה כאן אני אביא את האוטו‪ .‬שני שקי‬
‫הכסף היו מונחים בין רגליו של ליבנה‪ .‬היה לו קר‪ .‬כמה כסף‬
‫יש כאן? מאה אלף דולר? מאתיים אלף? כמה יש בכל שק?‬
‫פנסי המכונית התקרבו ואייל אמר‪ :‬שים ת'כסף בבגאג'‪.‬‬
‫ליבנה הניח את שני שקי הכסף בתא המטען והתיישב לצדו‬

      ‫של אייל‪ .‬הם נסעו לאחור והמשיכו במעלה רחוב יפת‪.‬‬
‫הם לא דברו‪ .‬חלונות המכונית אטמו את הרוח והקור‬
‫שבחוץ‪ .‬אייל חיפש‪ ,‬במחשבה איטית ועצלה‪ ,‬מקום מחבוא‬
‫לכסף‪ .‬פתאום שמע את ליבנה אומר‪ :‬נחביא אצלי בבית‪.‬‬
‫אייל הסב ראשו וראה אותו מחייך‪ .‬הוא שתק והם נסעו‬

                                              ‫לביתו של ליבנה‪.‬‬
‫השעה הייתה ארבע לפנות בוקר‪ .‬הרוח התחזקה ועל חלקת‬
‫הדשא שלפני הבית עמדו אופני הצעצוע של רמי‪ .‬רטובים‬
‫היו ונצצו לאור הירח שפרץ בין העננים‪ .‬היה זה בית חד‬
‫קומתי‪ ,‬שטוח גג‪ ,‬אי שם בפרברי תל אביב‪ .‬בית שירש‬
‫מהוריו ואימו מתגוררת עם משפחתו‪ .‬דוד השמש שעל הגג‪,‬‬
   98   99   100   101   102   103   104   105   106   107   108