Page 107 - סקסמוביל
P. 107

‫‪107‬‬

‫שיחק בכסף‪ .‬ראו אותו מבחוץ ראו גם את הכסף‪ .‬אני הייתי‬
‫בבית‪ ,‬עזרתי לאמא לנקות‪ .‬דיברנו‪ ,‬לא ידענו שהוא בחוץ‪.‬‬
‫דרסו אותו‪ .‬צעקתי‪ .‬אמא צעקה‪ .‬רצנו אליהם‪ .‬אמא לקחה‬
‫את המעדר להרביץ‪ .‬נתנו לה מכה והיא התעלפה‪ .‬אני‬
‫זחלתי בין הרגליים של האנשים כדי להגיע אליו‪ .‬קיבלתי‬
‫בעיטה ועפתי החוצה‪ .‬כל הזמן באו אנשים‪ .‬כל הזמן‪ .‬רק‬

                            ‫כשנגמר הכסף יכולתי לגשת אליו‪.‬‬
                             ‫ליבנה שאל‪ :‬איך הוא הגיע לשם‪.‬‬
                     ‫ביתו ענתה‪ :‬עם הקביים שאתה קנית לו‪.‬‬
‫היא הפסיקה את פעולת הניקוי ואמרה בשקט‪ :‬רמי לא‬

                                                ‫נושם‪ .‬הוא מת‪.‬‬
‫ליבנה קם‪ .‬עיוור וחרש הלך למכונית‪ .‬השכנים פינו לו דרך‪.‬‬
‫הוא עבר ביניהם כאילו היה בדרכו האחרונה לגרדום‪ .‬הוא‬
‫הלך בתוך הגשם והמים הרטיבו את ראשו וזלגו על פניו‪.‬‬
‫המנוע של המכונית עדיין פעל כשהגיע אליה‪ .‬אייל פתח את‬
‫הדלת ולא חייך בברכה‪ .‬האקדח השלוף והעיניים הרטובות‬
‫הבהירו לו שגורלו נחרץ‪ .‬הוא רק רצה לדעת למה‪ .‬הוא לא‬
‫הספיק‪ .‬ליבנה ירה בו פעמיים‪ .‬את הכדור הבא ירה בתוך‬

                                                            ‫פיו‪.‬‬

                              ‫סוף‬

‫רגע‪ ...‬רגע‪...‬קוראי היקרים‪ ,‬הסיום הזה הוא לא כל כך‬
‫פשוט‪ .‬זמן רב היה הסיום הזה סוף מתבקש ואפילו אהבתי‬
‫אותו‪ .‬אבל בשלב מסוים‪ ,‬בעריכה‪ ,‬עלו ספקות בלבי‪.‬‬
‫האמנם? האם הסיום הזה הוא הסיום האופטימלי של‬

                                                       ‫הסיפור?‬
‫הבה ננתח לרגע‪ ,‬אתם ואני‪ ,‬את הסוף‪ .‬ליבנה מתאבד‪ .‬הוא‬
‫נוטל את נפשו של אייל גם‪ .‬למה? למה אייל? לי זה ברור‪.‬‬
   102   103   104   105   106   107   108   109   110   111   112