Page 109 - סקסמוביל
P. 109

‫‪109‬‬

‫הרים את עיניו אל תוך עיניו של ליבנה וליבנה ראה את‬
‫אייל מבעד לכוונות‪ .‬פתאום הרתיעה היד המחזיקה באקדח‬
‫וירדה לאיטה אל הירך‪ .‬רעד עבר בליבנה והוא התמוטט‬
‫ונפל על ברכיו‪ .‬שם פרץ בבכי חסר מעצורים ביבבות גדולות‬
‫ופיו הפתוח התמלא בקצף‪ .‬אייל התקרב אל ליבנה בזהירות‪,‬‬
‫ירד גם הוא על ברכיו‪ ,‬נטל את האקדח וזרק אותו רחוק ככל‬
‫שיכל וחיבק את כתפו הרועדת של ליבנה‪ .‬אייל לא התקשה‬
‫להבין שמשהו איום ונורא קרה‪ .‬לא עניין אותו לדעת מה‬
‫קרה‪ .‬מצבו של ליבנה הדאיג אותו עכשיו‪ .‬במאמץ רב הרים‬
‫את ליבנה על רגליו וגרר אותו למיטה‪ .‬איכשהו הצליח‬
‫להשכיב אותו‪ .‬הוא פשט את מעילו וכיסה את ליבנה‪,‬‬
‫ששכב על צדו‪ ,‬דמעותיו מרטיבות את הכרית והא מלמל‬
‫מילים לא ברורות‪ .‬הוא צלצל לביתו של ליבנה‪ .‬אחת‬
‫השכנות ענתה לטלפון‪ :‬אמבולנס לקח את רמי‪ .‬הוא מת‪.‬‬
‫איך מת? הוא נדרס מהשכנים‪ .‬הם ראו כסף‪ ,‬או משהו כזה‪.‬‬
‫לא יודעת‪ .‬אייל הודה לה‪ .‬אחר כך צלצל לרויטל‪ .‬הוא סיפר‬
‫לה הכל וביקש את עזרתה‪ .‬היא נענתה מיד‪ ,‬אפילו לא‬
‫שאלה ולא חקרה‪ .‬יחד עם עובד נאמן מהמפעל של אביה‪,‬‬

                                        ‫נסעו לביתו של ליבנה‪.‬‬
‫אייל ראה את ההרס‪ .‬הוא לא כעס‪ .‬הוא היה אדיש‪ .‬רק אמר‬
‫לעצמו‪ :‬היה צ'אנס ולא יצא‪ .‬כוס אמאק‪ .‬בתוך שעה הכל‬
‫נוקה גם גג הפח הושב למקומו‪ .‬בהזדמנות נחזק‪ ,‬חשב אייל‪.‬‬
‫בהלוויה של רמי‪ ,‬אייל תמך בליבנה‪ ,‬שבקושי עמד על רגליו‪.‬‬
‫רגע הקבורה היה הקשה מכל‪ .‬בתום השבעה הגיש אייל את‬
‫התפטרותו מהמשטרה‪ .‬הוא נענה‪ .‬חזי החליט לסגור את‬
‫התיק למרות השאלה שנקרה בראשו‪ :‬איך הגיע הכסף לביתו‬
‫של ליבנה? בדו"ח שכתב קבע‪ ,‬כי הכסף שנשדד‪ ,‬הוחבא‬
‫בביתו של שוטר מתוך מחשבה שאיש לא יעלה על דעתו‬

                                                    ‫לחפש שם‪.‬‬
   104   105   106   107   108   109   110   111   112   113   114