Page 11 - A Time to Tell - Emek Hefer & TARASA
P. 11
פעם בשבוע הייתה אטרקציה :היינו נוסעים אני ואחותי,
אימא שלי ואבא שלי וכל ילדי החופש שלנו ,בסוס ועגלה
מכפר ידידיה לחוף הים שבזמנו נקרא חוף ויתקין .אימא
שלי הייתה מכינה סנדביצ'ים עם מרמלדה ,כך קראנו
לריבה שאימא הייתה מכינה מתות עץ ,ולוקחת מיץ פטל
של עסיס .כולנו היינו עולים על העגלה ו"היידה!" נוסעים
לחוף הים ומבלים שם.
כשאימא שלי הייתה רוצה שניכנס לאכול היא הייתה
יוצאת וקוראת לכל הילדים – "קינדר קומט ריין" -
ילדים בואו פנימה .במהלך השבוע הייתה אימא מכינה
ארוחה של ירקות טריים ,ביצים ,לחם ,וגבינה תוצרת
בית .ובימי שישי היא הייתה מכינה עוגת שמרים נפלאה
בסיר פלא.
כפי שניתן לתאר כששניים-עשר ילדים מבלים יחד ,היו
הרפתקאות לא מעטות .כמו המקרה של שני ילדי חופש
שהיו אצלנו ,דן השמן ודן הרזה ששיחקו בכאילו כלבים.
דן הרזה נשך את דן השמן בתחת והיה בכי ומהומה רבה.
ועוד הרפתקאות כאלו ואחרות .התקופה של ילדי החופש
נמשכה כעשר שנים.
המשפחה ,בלי ילדי החופש.