Page 16 - A Time to Tell - Emek Hefer & TARASA

‫עזרה בתיעוד‪:‬‬ ‫יהושע טלר‪ ,‬גדעון‬
‫קלאר ועפרה סולימן שרה זעיראכולנו ערבים זה לזה |‬

‫המוסד "ערבות ועזרה הדדית" היה ועדיין אחד מאבני היסוד של קיום חיי הקהילה בכפר הרא"ה‪ .‬יהושע‬
‫טלר‪ ,‬בן של אחד מהמייסדים‪ ,‬סיפר שאביו הסביר לו כילד שבכפר המציאו כל מיני עבודות ציבוריות‬
‫כדי לאפשר לאנשים לפרנס את משפחותיהם‪ ,‬עבודה במחסן הביצים‪ ,‬כשמש בבית הספר ועוד‪.‬‬

‫בהמשך אפילו נתנו לחברי הכפר ללמד כמורים בבית הספר למרות שלא היתה להם תעודת הוראה וכל‬
‫הכשרה; צבי וינברג היה אחד מהם‪ .‬גדעון קלאר‪ ,‬מילדי הכפר‪ ,‬מספר שבאחד הימים הביאו התלמידים‬
‫לכתה צמח שהפיץ ריח נוראי כשמעכו אותו‪ .‬המורה צבי לא נבהל‪ :‬הוא נכנס לכתה המסריחה‪ ,‬נעל את‬

‫הדלת והחלונות והשאיר את כל התלמידים בכיתה‪ .‬הוא עצמו עמד ליד חלון פתוח והמשיך ללמד‪...‬‬

‫גם ליוסף פויכטונגר‪ ,‬המורה לטבע‪ ,‬לא היתה הכשרה פורמלית להוראה‪ .‬בתו עפרה מספרת שתכנית‬
‫הלימודים המקורית שלו התבססה על טיולים בחיק הטבע‪ .‬הילדים מאד אהבו אותו ויצאו לאסוף‬

‫פטריות‪ ,‬צבים מנחל אלכסנדר‪ ,‬וראשני צפרדעים מתעלות הפלחה‪ .‬הוא גם הכניס את השימוש במכונת‬
‫ההסרטה שהגיעה לכפר‪ .‬כשלא רצה לצאת לטייל‪ ,‬בגלל מזג אויר קשה או סתם כך‪ ,‬היה לו תרוץ קבוע‪:‬‬

‫"ילדים‪ ,‬מזמן לא הסרטנו קטע ליומן הכפר‪"...‬‬

‫הצרכניה היתה מוסד ידוע בכפר‪ ,‬שהעסיק כמה וכמה תושבים לאורך השנים‪ .‬בשנות השלושים‬
‫והארבעים ידעו החברים‪ ,‬מחוסרי הפרוטה‪ ,‬שאי אפשר היה לקנות בהקפה; מותר היה רק להחליף ביצים‬

‫במצרכים‪ .‬לא פעם אפשר היה לראות אנשים רצים לחנות כשביצים חמות עדיין בידיהם‪ ,‬ממש מהלול‪,‬‬
‫כדי להחליפן במצרך הנחוץ ביותר‪.‬‬

‫‪ 1938 - 1945‬כפר הרא"ה‬