Page 28 - A Time to Tell - Emek Hefer & TARASA
P. 28
חוף הים של ילדותנו | רותי פומרנץ ברמן עזרה בתיעוד :יהודית גולדהכט
היינו קבוצה רב גילאית של ילדים בגיל בית הספר היסודי ,גדלנו בחבצלת השרון ,כולנו נולדנו עם
המדינה או שנה שנתיים אחריה .רוב הזמן היינו בחוץ ,נעלמים בשבילי המושב ובפרדסים עד הערב ,אז
קראו לנו לאכול .אבל הכי אהבנו את הים ,וכשאני מציינת "ים" אני מתכוונת לסביבת הבריכות והים
הפתוח לכיוון שיכון 'רסקו' (לימים 'שושנת העמקים').
לים היינו יורדים בשבתות ,דרך ארוכה ברגל ,יחד עם ההורים .רק לפעמים הייתי מגיעה עם סוס ועגלה,
של צבי לב השכן .מכונית לא היתה לאף אחד .באמצע שבוע אף אחד לא העז לבקש אפילו שיקחו אותו
לים ,ההורים עבדו קשה מבוקר ועד ערב .בבקרי שבת בקיץ השתרכנו עם סלי אוכל ובהם ביצים קשות,
עגבניות ותפוזים .חבשנו כובעים רחבי שוליים ,האימהות לבשו שמלות וחלוקים ובגדי ים מצחיקים
(אופנת שנות החמישים) .על החוף התמרחנו בשמן שקדים כדי להיות שזופים והרבה פעמים נשרפנו
בשמש.
למדנו לשחות לבד בבריכת הסלעים שם השתכשכו במים גם ההורים שלנו; לדעתי ,אגב ,רובם לא ידע
לשחות .בתחילה שחינו עם אבוב שהיה פנימית של גלגל של מכונית ,נאחזנו בו כמה ילדים ביחד.
הבנים האמיצים היו קופצים מראש הסלע שעומד עד היום ,אלא שנראה מגומד יחסית לימים ההם .על
החוף סחפו האקרובטים שבינינו את כולם :עמדו על הראש ,קפצו קפיצות חמור ,עשו פירמידות.
אחת החוויות שלנו הייתה לדוג דגיגים :לקחנו צנצנת זכוכית של ריבה ,את הפתח עטפנו בחתיכת בד
לבן מסדין ישן ובמרכז עשינו חור עגול עם מספריים .לצנצנת הוספנו מעט קמח ,מזון לדגים .הענין היה
להצליח לדוג ,את הדגיגים שדגנו השארנו ממילא בים.
1955 - 1962חבצלת השרון
