Page 140 - חוברת הדרכה
P. 140

‫יחידת הכנת קאוסטיק מדולל‪:‬‬

‫סודה קאוסטיק נמצאת במיכלי אחסון בריכוז של ‪ .48%‬הסודה הקאוסטית מגיעה ממפעל הכלור‬
‫בסדום דרך צינור ונאגרת ב ‪ 2 -‬מיכלי האחסון בעלי נפח אחסון כולל של ‪ 200‬מ"ק‪ .‬למקרה חירום‬
‫ניתן להכין סודה קאוסטית מרוכזת גם מהמסת פתיתי קאוסטיק מוצקים במים או ברכישה של‬
‫סודה קאוסטית בתמיסה מוכנה המגיעה במיכליות‪ .‬מיכלי אחסון קאוסטיק מרוכז נמצאים באזור‬
‫‪ .57‬היות ולצרכי מתקן ספיגת חירום נדרשת סודה קאוסטית בריכוז נמוך יותר של ‪ 17%‬יש צורך‬
‫לדלל את הקאוסטיק במים רכים שמקורם בתחנת הכח‪ .‬לצורך דילול מוזרמים ‪ 2‬הזרמים של סודה‬
‫קאוסטית מרוכזת ‪ 48%‬ושל מים לתוך בוחש סטטי )‪ .(6388-01‬ספיקת שני הזרמים נשלטת בנפרד‬
‫ע"י ‪ 2‬ברזים כאשר ספיקת המים מווסתת לפי המפלס במיכל עומד קאוסטיק )למניעת גלישות(‬
‫ואילו ספיקת הסודה הקאוסטית המרוכזת מווסת לפי ריכוז תמיסה בקו היציאה אחרי הבוחש‬
‫שמודד מד הריכוז‪ .‬בנוסף יוצבו ‪ 2‬מדי ספיקה לשני הזרמים לשליטה ידנית‪ .‬התמיסה המדוללת‬

‫עוברת דרך מחליף חום מקורר במי מגדל‪ ,‬מתקררת לטמפ' של ℃‪ 40‬ונכנסת למיכל עומד קאוסטיק‬
‫) ריכוז ‪ .6387-01: (17%‬המיכל ממוקם בגובה יחידת הספיגה ‪ -‬מעל כל מגדלי ומיכלי הספיגה‪ .‬על‬
‫מנת שהמיכל לא יגלוש שולט כאמור מד המפלס על ספיקת המים המוזנים לבוחש כך שמפלס גבוה‬

            ‫יפסיק את זרם המים‪ .‬במקרה של גלישה המיכל תגלוש התמיסה לעבר מיכלי הספיגה‪.‬‬
                                                                    ‫ממיכל העומד יוצאים שני קווים‪:‬‬

               ‫א‪ .‬קו אחד לעבודה רגילה ללא עומס )אין כניסת כלור למגדל ( או בעומס נמוך‪.‬‬
                                  ‫בקו מוזרם קאוסטיק ליניקת משאבת סחרור של מגדל ‪.2‬‬

‫ב‪ .‬קו שני שמופעל במקרים של עומס מוגבר שנקבע לפי המצאות ריכוז כלור ברמה מעל‬
                                                           ‫המותר בארובה )לאחר המגדלים(‪.‬‬
                                                         ‫הזרימה בקו מתפצלת ל ‪ 3 -‬יעדים ‪:‬‬

                                                      ‫‪ - 1‬ליניקת משאבת סחרור של מגדל ‪.1‬‬
                                                        ‫‪ - 2+3‬ישירות לראשי מגדלי הספיגה‪.‬‬

                                                              ‫תהליך ספיגת כלור גזי ביחדת הספיגה‪:‬‬
‫הכלור הגזי נספג ב ‪ 2 -‬מגדלי ספיגה המחוברים בטור‪ .‬רוב הכלור הגזי נספג במגדל הספיגה הראשון‬
‫ואילו המגדל השני משמש בעיקר לליטוש וטיפול סופי לגזים הנפלטית לארובה על מנת להגיע לרמה‬
‫שבה תכולת הכלור בגזי הפליטה נמוכה מ‪ 3 -‬מ"ג כלור במ"ק גזי פליטה‪ .‬כמות הכלור המירבית‬
‫שיכולה להגיע למגדל הינה כ ‪ 9.9 -‬טון לשעה‪ ,‬שהיא כמות הכלור המופקת במפעל‪ .‬כל מגדל ספיגה‬
‫מצויד במערכת סיחרור המורכבת ממיכל )מיכל ספיגה(‪ ,‬משאבת סיחרור ומחליף חום‪ .‬במגדל ‪1‬‬
‫מתבצע סיחרור קאוסטיק מדולל באופן קבוע כל הזמן אפילו שכלור כלל לא מגיע למגדל הספיקה‪.‬‬
‫הסחרור של מגדל ‪ 2‬לעומת זאת‪ ,‬מופעל רק במקרה חירום ‪ -‬לחסכון באנרגיה‪ .‬משאבת הסחרור‬
‫מופעלת אוטומטית כאשר גשש כלור מזהה כמות גבוהה מהרצוי של כלור בגזי הפליטה של המגדל‪.‬‬
‫יחידת מדידה נוספת ממוקמת בניקוז עמודת הספיגה והיא מודדת את כמות הכלור הפעיל‬
‫שבתמיסת הקאוסטיק‪ .‬מכשיר מדידה זה שולט על כמות הקאוסטית המוזן ליחדה בעזרת ברז‬

                                   ‫ויסות על קו הזנת קאוסטית למיכל ספיגה ‪ 2‬הגולש לעבר מיכל ‪.1‬‬

‫כניסת כלור גזי תעשה לחלקו התחתון של מגדל ספיגה ‪ 1‬בשלוש כניסות נפרדות ) עקב חומרי צנרת‬
‫שונים לכל סוג( המיועדים לכלור גזי יבש‪ ,‬רטוב ולאויר עם כלור‪ .‬הגזים מטופלים במגדל זה‬

‫עמ' ‪139‬‬  ‫מפעל מגנזיום מתכתי –חוברת הדרכה‬
   135   136   137   138   139   140   141   142   143   144   145