Page 15 - מי ינהל את הים 6.1.14

‫קידוחי גז ונפט‬
‫בשנים האחרונות חילק משרד האנרגיה והמים ‪ 37‬רישיונות‬
‫(לשנתיים עד שבע שנים) וארבע חזקות (‪ 34-14‬שנה) לקידוחי‬
‫חיפוש גז ונפט בים התיכון‪ .‬חלקם בקרבת החוף וחלקם במים‬
‫הכלכליים‪ ,‬בהם הקידוחים מבוצעים לעומק כולל של כ‪1,144-‬‬
‫מ'‪ .‬חלוקת הרישיונות והחזקות בוצעה מבלי שנערך סקר‬
‫סביבתי אסטרטגי ומבלי שנקבעה מפת האינטרסים בים‪ ,‬זאת‬
‫למרות שידוע‪ ,‬כי אסון קידוח‪ ,‬באם יתרחש‪ ,‬יפגע קשות‬
‫בסביבה החופית‪ ,‬בתיירות‪ ,‬בסחר הימי‪ ,‬בחקלאות הימית‪,‬‬
‫ישבית את מתקני ההתפלה ואת תחנות הכוח‪ ,‬יפגע באימוני‬
‫הצבא‪ ,‬יפגע בתדמית המדינה‪ ,‬יפגע ביחסיה עם שכנותיה וימיט‬
‫אסון כלכלי על אזרחיה‪ .‬לא רק זאת‪ .‬הקידוחים גורמים לרעש‬
‫ולהדף תת ימי המשפיע לרעה על היצורים הימיים המשתמשים‬

‫בקול למטרות תקשורת‪ ,‬ניווט והתמצאות‪.‬‬
‫תחום קידוחי הנפט והגז מוסדר מכוח חוק הנפט מ‪ ,1912-‬שנחקק‬
‫בטרם גובשה המודעות הסביבתית‪ .‬ניסיונות לתקנו נבלמו על‪-‬ידי‬
‫ועדת שרים לענייני חקיקה‪ ,‬בלחץ משרד האנרגיה והמים‪ ,‬המכין‬
‫מזה כשנתיים קוד סביבתי לקידוחים‪ ,‬שטרם הושלם‪ .‬הפיקוח‬
‫הסביבתי על היזמים ועל חברות הקידוח כולל שלוש משרות‬
‫ממשלתיות בלבד ‪ -‬שמונה עובדים ב‪ 21%-‬משרה במשרד להגנת‬
‫הסביבה (סה"כ שתי משרות ועוד ארבעה עובדי מנהלה) ועובד אחד‬
‫במשרד האנרגיה והמים‪ ,‬שלהם ניסיון חלקי‪ .‬גם הוועדה הבין‬
‫משרדית למתן היתרי הזרמה לים‪ ,‬ברשות המשרד להגנת הסביבה‪,‬‬

‫המפקחת על הקידוחים‪ ,‬נעדרת ידע מספיק‪.‬‬
‫בניגוד לנעשה במדינות אחרות‪ ,‬ובהן ארה"ב‪ ,‬אנגליה ורוב מדינות‬
‫אירופה‪ ,‬אין בארץ הפרדה בין הגוף המעניק רישיונות לקידוח לבין הגוף הממונה על היבטי הבטיחות‬
‫והסביבה‪ .‬הדין הישראלי אינו חל על המים הכלכליים בים‪-‬התיכון‪ ,‬מכאן שרוב הליכי התכנון‪ ,‬פיקוח ובקרה‬
‫אינם חלים על מתקני הקידוח‪ .‬עובדי האסדות אינם עוברים תרגולות והסמכות‪ ,‬כמקובל במקומות אחרים‬

‫בעולם‪.‬‬
‫משרד האנרגיה והמים אינו דורש מהחברות לעמוד בתנאי סף מבחינת הכיסוי הביטוחי‪ ,‬אלא רק‬
‫ב"ערבויות ביצוע"‪ ,‬בסכום המוערך בעשרות מיליוני דולר בלבד‪ .‬משמעות הדבר היא‪ ,‬שבמקרה אסון‪,‬‬
‫החברות לא יוכלו לעמוד באחריותן לפיצוי הציבור ולפיצוי הענפים הכלכליים‪ .‬בנוסף‪ ,‬בעלי הרישיונות‬
‫והחברות הקודחות יהיו פטורים מאחריות לנזקים‪ ,‬זאת לאור משטר האחריות הנזיקית בישראל‪ ,‬שאינו‬
‫מותאם לקידוחים ימיים‪ .‬כך למשל‪ ,‬נזק לסביבה אינו מוגדר כבר‪-‬פיצוי (ראו‪ :‬נייר מדיניות של התכנית‬

‫למשפט וסביבה באוניברסיטת ת"א‪.)1‬‬

‫‪ 1‬עו"ד תמרה לוטנר‪ ,‬ד"ר דוד שור "נייר מדיניות מס' ‪ 2‬בנושא רגולציה סביבתית של קידוחים ימיים‪ :‬אחריות נזיקית וביטח‬
‫לנזקים סביבתיים מקידוחי גז ונפט בים" אפריל ‪ ,2102‬אוניברסיטת ת"א‪ ,‬הפקולטה למשפטים‪ ,‬התכנית למשפט וסביבה‪.‬‬

‫‪11‬‬