Page 68 - מקור מוסמך גליון 95
P. 68

‫ובדיוק אז התקשר אלכסנדר‪ .‬טבעי שהם לא יכלו לסרב‬                                                                                    ‫בפרק הקודם‪:‬‬
                                                            ‫להצעה שלו‪.‬‬                                                               ‫מצפה יריחו‬

‫כי הייתה טמונה בה שליחות‪ ,‬בהצעה‪ .‬וערכים‪ .‬וגם כסף‬                          ‫אפרת פרנך ביצעה ניסיונות שונים כדי לקלוט את‬
         ‫והרבה הרבה אתגר ועניין‪ ,‬כמו שמני הנלהב חיפש‪.‬‬                     ‫התופעה המוזרה של תהילה‪ ,‬התינוקת העיוורת‪,‬‬

‫"אני נותן לכם את הדירה בחינם" אלכסנדר היה יהודי חם‪,‬‬                                          ‫שמצליחה לתפוס חפצים על אף עיוורנה‪.‬‬
‫וגם מעבר לטלפון אי אפשר היה שלא להדבק במרץ שלו‪.‬‬                           ‫המוצץ של תהילה היה מונח מאחורי גבה‪ ,‬ותהילה‬
‫"ואתם בונים חדר מציאות מדומה מיוחד‪ .‬לא כמו החדרים‬                         ‫העיוורת שלחה את ידה ונטלה אותו ממקומו המדויק‬
                                                                          ‫מבלי לסובב את עיניה‪ .‬כעת אפרת חושדת שיש לתהילה‬
                              ‫הקודמים שלכם‪ ,‬אלא משהו אחר"‪.‬‬                ‫יכולת לראות בלי לראות‪ ,‬ומחכה בקוצר רוח לשובו של‬
                                   ‫"מה?" הם שאלו אז‪ ,‬מסוקרנים‪.‬‬
                                                                                                                             ‫מישאל מקומראן‪.‬‬
‫קולו של אלכסנדר היה אפוף חזון "חדר מיוחד שיגרום‬                                                                                     ‫נחל קומראן‬
‫לאנשים רואים להרגיש עיוורים לשעה‪ ,‬ולהבין על בשרם‬
                                                                          ‫שבר ענן במקומם של לוכד הסופות האמריקאי ג'ימי‬
                            ‫את מה שעובר על העיוורים בכל יום"‬                 ‫רוטר וידידו מישאל פרנך החל להוריד ממטרים עזים‪.‬‬
                                   ‫"איפה הדירה שאתה נותן לנו?"‬                      ‫שיטפון בזק במדבר זה עניין של שניות בודדות‪.‬‬
                                                             ‫"בבית א‪-‬ל"‬                                                                    ‫____‬
                                                                                                                                             ‫‪2016‬‬
         ‫"טוב‪ ,‬אנחנו רוצים לבנות את החדר‪ .‬נכון‪ ,‬אלפרד?"‬
                                                          ‫"רוצים לנסות"‬   ‫"המציאות היא דבר שברירי כל כך‪ ,‬עד שקשה לפסוק אם‬
                                                                                                                           ‫היא מדומה או לא"‬
                                   ‫וככה הם הקימו את 'עולם שלי'‪.‬‬
                                                                   ‫‪♠♠♠.‬‬   ‫כך הכריזה מודעה כתומה‪ ,‬מעוצבת היטב‪ ,‬בשילוב‬
                                                                          ‫אלמנטים שונים‪ ,‬שהופיעה בפתח כל עיתוני סוף השבוע‪.‬‬
                                                             ‫נחל קומראן‬   ‫"בואו לחוויה חסרת תקדים‪ ,‬בחדרי המציאות המדומה‬
              ‫השעה כבר שלוש אחר חצות‪ ,‬והכל עדיין סוער‪.‬‬
‫מרגע לרגע תוואי הנחל שמתחתם תופס גובה לשיאים‬                                                  ‫של מני & אלפרד בע"מ‪ ,‬במבצע מיוחד"‪.‬‬
                                                                          ‫הם שכרו קופירייטר אמיתי בשביל לנסח את המודעה‬
                ‫חדשים‪ ,‬סוחף עימו את כל מה שהיה בסביבה‪.‬‬                    ‫הזו‪ ,‬הם חייבים להרשים את הלקוחות ולמשוך אותם גם‬
‫ג'ימי ומישאל ישבו פעורי פה על מדף הסלע‪ ,‬בולעים‬
                                                                                                                        ‫לסניף החדש בחיפה‪.‬‬
                       ‫בעיניהם את מחזות השיטפון המרהיבים‪.‬‬                 ‫באותיות הקטנות‪ ,‬בגופן סגול חגיגי היו כל הפרטים על‬
‫משקפי המגן שלהם‪ ,‬שנועדו לראיית לילה‪ ,‬יחד עם‬                               ‫שני החדרים שלהם בתל אביב‪ ,‬ועל החדר החדש בחיפה‪.‬‬
‫הפרוז'קטור שהציב ג'ימי האירו להם את השטח והם יכלו‬                         ‫כעת כבר היה להם משרד‪ .‬אמנם לא קומה יוקרתית‬
‫להבחין בבהירות כיצד כל סדק תלול במצוק שממולם‬                              ‫בבניין עסקים חדיש‪ ,‬אלא משרד סולידי חמוד שסיפק‬

                                                   ‫נהפך למפל יפיפה‪.‬‬                                                     ‫את כל צרכיהם‪.‬‬
‫"אנחנו יושבים בכיוון הירידה"‪ ,‬הסביר ג'ימי‪ ,‬וקולו נשמע‬                     ‫לפני כחודש‪ ,‬לרגל פתיחת הסניף בחיפה‪ ,‬מני‬
‫ברור להפליא באוזניותיו של מישאל "ולכן כל השקעים פה‬                        ‫ואלפרד רכשו לעצמם מתנה; מזכיר נחמד‬
                                                                          ‫שישב בחדר החיצוני במשרד‪ ,‬ענה לטלפונים‬
                 ‫בסלעים הופכים לנחלי אכזב בפני עצמם‪"....‬‬
                                            ‫פפפאףףףףףףףףףףףף‪.‬‬                                  ‫וטיפל בכל העניינים הטכניים‪.‬‬
                                                                                   ‫וההרגשה‪ ,‬היא הייתה נפלאה ומוזרה‪.‬‬
‫נחשול מים אדיר הופיע לפתע משומקום‪ ,‬הופך את מדף‬                            ‫בעוד שאלפרד היה קצת נבוך ממצבם‬
‫הסלע למפל עוצמתי‪ ,‬ומזכה את ג'ימי ומישאל במקלחת‬                            ‫הפיננסי החדש‪ ,‬הרי שמני התרגל לעניין‬
                                                                          ‫בטבעיות כאילו נולד כך‪ .‬הוא רכש‬
                                                       ‫הגונה וממושכת‪.‬‬     ‫לעצמו חליפות מחויטות‪ ,‬קנה רכב‬
‫"וואו" ג'ימי רוטר היה מבסוט‪" .‬זה מדהים!" הוא נחלץ‬                         ‫איכותי והוציא רישיון נהיגה‪ .‬הוא‬
‫במהירות מיומנת ממדף הסלע‪ ,‬מטפס כלפי מעלה תוך‬                              ‫בהחלט השקיע במראה והיה‬
‫שהוא חובק בכוח בידיו ורגליו זיזים יציבים בסלע כדי לא‬                      ‫נראה כאיש עסקים צעיר קלאסי‪.‬‬
‫להחליק‪ ,‬וסורק בעיניו את המפלס העליון יותר‪ ,‬כדי למצוא‬                      ‫הוא אפילו ניסה ללמוד מעט‬

                              ‫תחליף למקום ישיבה נוח ובטיחותי‪.‬‬                                         ‫מתמטיקה‪.‬‬
‫הוא התיישב בתוך שקע רחב יחסית‪ ,‬ואז נזכר‪ .‬מישאל! הוא‬                       ‫אם כסף יש‪ ,‬אז מה חסר?‪ .‬בערב‬
                                                                          ‫סתווי אחד‪ ,‬עלתה השאלה הזו‬
                      ‫לא כאן לבד בשיטפון‪ ,‬כמו תמיד בלכידה!‬                ‫במוחו הפעלתני של מני‪ ,‬והוא‬
‫"מישאל" הוא ניסה לקרוא לעברו באוזניה "אתה בסדר?"‬                          ‫מהר לשתף בה את אלפרד‬
‫ואז קלט ג'ימי‪ ,‬האוזנייה לא עלי!‪ .‬מסתבר שהיא נפלה‬                          ‫"מה אתה אומר‪ ,‬אלפרדי‪ .‬מה‬
‫מהאנרגיה שיצרו המים‪ ,‬או שאני העפתי אותה במהלך‬                              ‫אנחנו רוצים לעשות עכשיו?"‬
‫הטיפוס בטעות‪ .‬כך או כך‪ ,‬אין לי כעת דרך לתקשר עם‬                           ‫לאלפרד לא הייתה תשובה‪.‬‬

                                                                  ‫מישאל‪.‬‬   ‫גם למני לא הייתה אחת כזו‪.‬‬
‫"מישאל!!!" ניסה ג'ימי לשאוג‪ ,‬העדר צמחייה במדבר גורם‬                       ‫שבוע שלם שניהם הסתובבו‬
‫לרעש אדיר בעת ירידת גשמים‪ ,‬וכמובן שבעת שיטפון‬                             ‫חסרי מנוחה במשרד‪,‬‬
                                                                          ‫כשהשאלה מנקרת במוחם‬
                                         ‫הרעש היה מחריש אוזניים‪.‬‬
   ‫"מ‪-‬י‪-‬ש‪-‬א‪-‬ל!!!!!!" הוא ניסה שנית‪ ,‬אוזר את כל כוחותיו‪.‬‬                                        ‫'לאן הלאה'?‪.‬‬
‫אבל רעש המים היה חזק יותר‪ ,‬וקולו של ג'ימי בקושי נשמע‬
                                                                                 ‫‪15‬‬
                                                    ‫אפילו לאוזניו שלו‪.‬‬
‫ג'ימי העיף מבט על מדף הסלע שעליו ישבו קודם‪ ,‬הוא‬
‫נהפך למפל מדהים וסוחף‪ ,‬אבל בתוך שניות מספר כל‬
‫השטח שמימינו ומשמאלו של מדף הסלע הוצף גם הוא‬

      ‫במי גשם‪ ,‬מסתיר את המפל ואת מדף הסלע גם יחד‪.‬‬
‫לחץ החל להתגנב לליבו של ג'ימי‪ .‬איפה מישאל? האם‬

                                                 ‫הצליח לברוח בזמן?‪.‬‬
‫לא היה לו זמן להרהר בכך‪ ,‬בגלל שעוד פחות מדקה‪ ,‬כך‬
‫ידע ג'ימי‪ ,‬יכבשו המים גם את המפלס שהוא יושב עליו‬

         ‫כעת‪ ,‬ויסחפו אותו היישר לים המלח‪ ,‬במקרה הטוב‪.‬‬
                                              ‫אבל מה עם מישאל???‬

‫ג'ימי הכין את עצמו לזינוק למפלס הבא‪ ,‬ושלח מבטים‬
‫לחוצים אחורה‪ .‬האם יש סיכוי שפרנך לכוד שם בשיטפון?‬
‫המים כבר הגיעו לברכיו של ג'ימי‪ .‬נותרו לו מקסימום שש‬
‫עשרה שניות כדי להימלט מהמים‪ .‬לאחר מכן הזרם כבר‬

                                                          ‫יהיה חזק מדי‪.‬‬

                                                                          ‫ט' מנחם אב | ‪ | 18.07.21‬גיליון ‪96‬‬                                        ‫‪68‬‬
   63   64   65   66   67   68   69   70   71   72   73