Page 43 - מקור מוסמך גיליון 83
P. 43

‫למעונות חיה בלוד‬                                                                                                 ‫בנית את זה מני?"‬
                                                                   ‫ה'ברנש' היה נראה כמין פוחלץ‪ ,‬בעל פאת שערות‬
 ‫דרושות‬                                                            ‫קצוצות‪ ,‬זוג עיני פנסים מאיימות וזרועות משתלשלות‪.‬‬
     ‫לשנה“ל תשפ“א‬                                                  ‫"אני בונה לו עוד כמה אחים ברחבי חדר הבריחה"‬
                                                                   ‫מני היה גאה מאד ביצירותיו‪ ,‬שנבנו מחומרים נפסדים‬
 ‫מטפלות‬
                                                                                                              ‫שמצא נטושים ברחוב‪.‬‬
   ‫חמות ומסורות‬                                                    ‫הם לקחו הלוואה על סכום ‪ ,₪ 300‬והם משתמשים‬
                                                                   ‫בה אך ורק לצורך פרסום שתי מודעות בעיתון‪ .‬שהרי‬
      ‫למשרה מלאה‬                                                   ‫אם הלקוחות לא ידעו על חדר הבריחה לא יהיה להם‬
‫ולמילוי מקום לפי קריאה‬
                                                                                                                          ‫הכנסות כלל!‪.‬‬
      ‫עבודה באוירה משפחתית‬                                         ‫בינתיים רק לקוחה אחת צלצלה אליהם‪" .‬אני ורדית"‬
                                                                   ‫היא אמרה בטון חשוב "אני אמא של יורם בן ה‪ 13‬שרוצה‬
  ‫לפרטים‪050-7778606 :‬‬                                              ‫לבוא לחדר הבריחה המסתורי שהתפרסם בעיתון‪.‬‬
      ‫‪058-6661175‬‬
                                                                                                        ‫מתאים לכם היום בארבע?"‬
                                                                   ‫"זה בשלושים שקל‪ ,‬גברת ורדית" הבהיר לה אלפרד‬
                                                                   ‫שניהל את השיחה "אם את משלמת זה בטח מתאים‬

                                                                                                                                       ‫לנו"‬
                                                                   ‫וכעת‪ ,‬בשעה אחת בצהריים נזכרו מני ואלפרד שחדר‬
                                                                   ‫הבריחה עדיין לא בנוי‪ ,‬בעצם‪ .‬הם שכבו על ריצפת‬
                                                                   ‫הקרוון שלהם ותיכננו כיצד להפוך אותו לחדר בריחה‬
                                                                   ‫אטרקטיבי ומסתורי כפי שהבטיחו בעיתון‪" .‬נחביא את‬
                                                                   ‫הקרטון שלנו"‪ ,‬הציע מני "והוא יהיה תיבת האוצרות‬

                                                                                                                        ‫שצריך לחפש"‪.‬‬
                                                                   ‫"נעשה כאן חושך מוחלט" המשיך אלפרד‪" ,‬ונתלה כמה‬
                                                                   ‫פנסים מקושקשים בלורדים‪ ,‬ואז יהיו אורות בצבעים‬

                                                                                                                                   ‫שונים"‪.‬‬
                                                                   ‫"צריך מכשולים" הרהר מני בקול "אלפרד‪ ,‬אתה תבנה‬
                                                                   ‫מכשולים מקרשים ומהמיטות שלנו‪ ,‬ואני אבנה סדרה‬

                                                                                     ‫של ברנשים מוזרים שתפחיד את הילדים"‬
                                                                   ‫חדר הבריחה הלך והתרקם‪ .‬על דלת הקרוון הם תלו‬
                                                                   ‫שלט 'חדר הבריחה של מני ואלפרד'‪ .‬השעה דקה‬
                                                                   ‫לארבע‪ ,‬וקול צעדי הלקוח הראשון שלהם כבר נשמעו‪.‬‬
                                                                   ‫"מני‪ ,‬אני אכניס אותו" אמר אלפרד‪" ,‬ואתה‪ ,‬תתחפש‬

                                                                                       ‫בעצמך לברנש מבעית ותעמוד בפנים"‪.‬‬
                                                                   ‫אלפרד מיהר לצאת מהקרוון לקבל את הבאים‪ ,‬הלו הם‬
                                                                   ‫ורדית האם ויורם הבן‪ ,‬בעוד שמני עוטה את מעילו הישן‬
                                                                   ‫ומורח את פרצופו בצבע גואש לבן‪ .‬מני נעמד כנציב‬
                                                                   ‫מלח באמצע החדר‪ ,‬משתלב היטב בין הדמויות שבנה‬

                                                                                                     ‫ולא ניתן לשער כי הוא אמיתי‪.‬‬
                                                                   ‫אלפרד הכניס את שלושים השקלים לכיסו‪ ,‬והמתין‬
                                                                   ‫בסבלנות ליורם שעלה את המדרגה המובילה לקרוון‬
                                                                   ‫בחשש‪ .‬מייד לאחר שיורם נכנס‪ ,‬מיהר אלפרד להכנס‬

                                                                                                            ‫אחריו ולסגור את הדלת‪.‬‬
                                                                   ‫הילד‪ ,‬שהחל לגשש את דרכו בזהירות בחושך המוחלט‬

                                                                                                                      ‫נגע בקיר שלידו‪.‬‬
                                                                   ‫"ואהההה" החל מני לקרוא בקול מטיל אימה‪ ,‬תוך כדי‬
                                                                   ‫שהוא חובט שני סירי מתכת זה בזה בעוצמה מול אוזניו‬

                                                                                                        ‫של הילד בום בום בום בום‪.‬‬
                                                                   ‫"ואהה" נהם אלפרד בטון נמרי מהקצה השני של החדר‪,‬‬

                                                                            ‫תוך שהוא מאיר לעבר פניו של יורם בפנס אדום‪.‬‬
                                                                   ‫מני ואלפרד נהנו מכל שנייה‪ .‬הם השמיעו קולות נוראיים‬
                                                                   ‫וצווחו בווליום גבוה ביותר‪ .‬אבל יורם הקטן לא נהנה‪,‬‬
                                                                   ‫בכלל‪ .‬הוא היה אחוז חרדה‪ ,‬וכל גופו רעד מאימת‬
                                                                   ‫הקולות והמראות המזעזעים‪ .‬וכאשר הגיע לפתע פרצוף‬
                                                                   ‫בצבע לבן (מני)‪ ,‬וטלטל אותו מצד לצד הוא כמעט‬
                                                                   ‫התעלף מבהלה‪" .‬אימא'לה!" הוא צרח והתחיל לבכות‬
                                                                   ‫"הצילו! הצילו! אני רוצה לצאת! אימא‪ ,‬תצילי אותי! עוד‬
                                                                   ‫רגע החיה הזו טורפת אותי! אני לא רוצה למות!" הוא יבב‬

                                                                                                                  ‫בהיסטריה מוחלטת‪.‬‬

‫גליון ג‪2‬ל‪5‬י|ון‪.0|41.251.0|88.230‬כ"‪17‬ה |מנה'חאםייארבתתששפ""פא ‪4343‬‬
   38   39   40   41   42   43   44   45   46   47   48