Page 58 - גיליון 67 - מקור מוסמך
P. 58
מאד בתשובה שמגיעה מהר "מה פתאום ,היא כשאלי תקציר:
ילדה מיוחדת! אמרתי לך כבר שהיא ילדה בא הביתה בהווה :שפרה ,המתנדבת
מיוחדת!"" .מה זה קשור?" "מה זאת אומרת? כבר חשוך החדשה של מיכלי ,מנקה
ילדים מיוחדים הם לא מבינים .ועכשיו אתה, בחוץ .קצת
תקשיב לי .תסתכל מסביבך .מה דעתך על קודם ,כבר את ביתה לכבוד שבת,
החדר שאתה נמצא בו? אתה יודע שמחר לא נותרת לשפרה ולא מעוניינת לנקות את
שבת? אתה יודע שמחר בבוקר אימא שוטפת ברירה והיא מתחילה לנקות את החדר שלו, החדרים שאחיה בן העשר
את הבית? איך היא תשטוף כזה חדר? מה כל בינתיים רק את הדברים שלא דורשים סדר. בלגן .אימה דורשת ממנה
הדברים האלו עושים על הרצפה? ניקיתי כבר היא מחליפה מצעים ,מנקה את דלתות הארון, לסדר את הסלון ,להתייחס
את כל הבית ,ורק החדר הזה – אי אפשר ומבריקה את החלונות הרבה יותר מהרגיל. ללימוד התורה של האח
לנקות אותו .איך אתה מסוגל לחיות בכזה מתייחסת אפילו למשקופים .שרק לא תיאלץ ולא לבלגן שנוצר בסלון
חדר? ואני מחכה ומחכה שהילד יבוא ויעשה גם לסדר את הבלגן .את הבלגן הזה צריך אליהו
סדר ,והוא בינתיים יושב בכיתה שלו וקורא לסדר ,ויהי מה .אבל אם אימא תראה שהיא כאשר למד.
ספר טבע על אוטיסטים ועל שמוטיסטים. יושבת וממתינה – היא לא תקבל את זה ,היא
אתה לא ילד מיוחד! אתה לא בכיסא גלגלים תאמר לה לסדר ולסיים .אז היא ממשיכה אפילו 17
ואתה יכול להזיז קצת את עצמך ,אני רוצה לשעון הגדול ואחר כך לפלורוסנט ,מהדסת בין
כל החפצים שעל הרצפה ומותירה כמות שהוא
הרגע שיהיה פה סדר .ברור?".
** את השולחן.
ואז הוא מגיע .הוא לא אומר שלום וזה הסימן
כשהחל את תפקידו כמנהל בית החולים, שהוא בא .טריקת דלת .דקה אחר כך כבר
היה ברור לאליעזר שחלק מזמנו יוקדש שומעים את הנעליים ,מעניין לאן עפו" .הו ,אימא,
לביקורים קבועים במחלקות .נוכחות של מה נשמע? שפרה נמצאת בבית? הו ,איזה טוב
המנהל חשובה ,היא תורמת לתפקוד. שהיא נמצאת .שפרה? איפה את?" .זה כל כך לא
אנשי צוות שיודעים שהמנהל יכול להפתיע צפוי ,ועד שהוא נכנס לחדר ומוצא את שפרה
אותם ולהופיע במחלקה בכל רגע נתון – על הסולם ,מנקה את הפלורוסנט כשמתחתיה
אינם מזלזלים בתפקידם .עכשיו הוא נזכר פזור היצע גדול של חפצים שבבעלותו – עדיין
בהחלטה הישנה הזאת ,שטבעה בעומס מתערבלים כל המשפטים הכעוסים על שפתיה
הגדול של תפקיד הניהול .המדינה צעירה, והיא מתלבטת אם להתחיל לירות אותם .אבל
המשאבים דלים ,ובמעברות ובשיכוני העולים אליהו ,כמו אליהו ,לא מבחין לא בהתלבטות
משתוללות מחלות רבות שמביאות לבית ולא בבלגן ולא בניקיון" .שפרה ,הילדה הזאת
החולים אנשים שזקוקים לטיפול דחוף .ומעל שאת הלכת אליה כמה פעמים לשמור עליה,
כל המחלות ,משנה את כל הסדרים הפוליו היא סי .פי ,או שיש לה ניוון שרירים? נכון שהיא
הרע הזה .תפקיד הניהול מתיש ודורש את לא אוטיסטית?" "מה? מאיפה כל השמות האלו?
מלוא תשומת הלב והזמן .גם עכשיו עומדים אני לא יודעת מה יש לה" .היא מתיישבת על
דברים דחופים על סדר היום אבל אליעזר הסולם" .היא יושבת בכיסא גלגלים .היא יודעת
משאיר את השולחן המבולגן ,המלא בדפים, להגיד רק כמה מילים .היא אוכלת אוכל מרוסק
קלסרים ומסמכים -כמות שהוא .הוא סוגר וזה לוקח לה המון המון המון זמן כל ארוחה.
אחריו את דלת החדר וצועד לכיוון מחלקת ויש כזה צינור שמדי פעם צריך לנקות לה ליחה
מהגרון .ברררר ....זה נורא מפחיד .מאיפה
ריאות ברזל. שאני אדע מה יש לה? ולמה היא מעניינת אותך
החדר שקט ,עד כמה שיכול להיות חדר בכלל?"" .זה בגלל הספר טבע" העיניים שלו
שמלא במכשירים מגושמים שממלאים את נוצצות" .ילד אחד הביא לכיתה ספר טבע של
תפקידן של ריאות קטנות ובלתי נראות. אחות שלו ,כדי להראות איזה תמונה בשיעור
ליד חלק מהילדים יושבים הורים .חלקם שהייתה קשורה למה שלמדו .אחרי זה בקשתי
משוחחים עם ילדיהם ,אחדים קוראים ממנו שישאיר לי את הספר בכיתה ואני אקרא
עיתון .ד"ר אניטה אינה מבחינה במנהל בית קצת .אז בהפסקה וגם קצת אחרי הלימודים
החולים שבפתח החדר .היא בודקת את אחד קראתי את הספר טבע .זה היה נו-רא מעניין.
הילדים בריכוז .על יד מיטה סמוכה עומדת והיה כתוב שם על סי .פי .ועל כל הדברים האלו,
זיוה ,המעסה ,שמעניקה טיפול פיזיותרפי וניסיתי לחשוב מה יכול להיות שהילדה הזאת.
בסיסי לילדים נפגעי פוליו .היא מבחינה בד"ר לפי מה שאת אומרת" ...הוא מכוון את מצחו
המוטרדת מן הילד שלריאותיו היא מאזינה. בריכוז ,וכמעט אפשר לחשוב שהוא הנוירולוג
"מה קורה אתך ,ילד?" אומרת לו זיוה בקולה שהתבקש לאבחן את הילדה" .לפי מה שאת
הגבוה ,שסדקים של גיל שישים רק מעניקים מספרת עליה ,או שיש לה ניוון שרירים או סי-פי.
לו חן "תגיד לריאות שלך -אל תעשו בעיות, אוטיסטים כן יודעים ללכת ולאכול" .הסיטואציה
אין לי כוח לבעיות ,תעבדו כמו שצריך! תראו חמודה .אם אימא הייתה נוכחת בה היא הייתה
איך הריאת ברזל עובדת יפה ,לא נגמר לה צובטת עכשיו על לחיו .אבל שפרה שיושבת על
הכוח אף פעם .אתן לא מברזל ,אתן אמתיות, סולם בתוך הבלגן לא מרשה לעצמה לעשות
תעבדו! ככה תגיד לריאות שלך ,ילד .שלא זאת .לא מסתכלת בקנקן אלא בחדר שבו הוא
יעשו חוכמות!" .זיוה מסיימת ,ואז נשמע קול נמצא .שניה לפני שהיא מזכירה לו כמה עובדות
קצר של צחוק .צחוק בריא ,צחוק של ילדים. בסיסיות שחשובות יותר מהאבחון ,כמו לדוגמה
צחוק עם צליל של חופש ושל ילדות .קול של העובדה שהיום יום חמישי ,הוא שואל עוד שאלה
שנחוצה לדיאגנוסטיקה של מיכלי "היא חכמה,
ילד צוחק. הילדה הזאת? יש לה שכל ,היא מבינה דברים?
אליעזר הולך משם .הצחוק מהדהד באוזניו היא כמו ילדים אחרים בגיל שלה או כמו ילדים
והוא מוצא את עצמו פעם נוספת השבוע יותר קטנים?" עיני הפרופסור של אלי מרוכזות
מנסה להימנע מלבכות .והוא יודע שהצחוק
הזה ימשיך להדהד במוחו עוד ,ולא ייתן לו
מנוחה.
כ"ו כסליו תשפ"א | | 12.12.20גיליוגןלי7ון | 15.08.20 | 52 6כ"ה מנחם אב תש"פ 43 58
