Page 37 - גיליון 53 - מקור מוסמך
P. 37
מסביר ,הוא יוצא בסוף מפיה כך" :כשגברת כשאתי 3
וישקרמן תפתח בית ספר ,שאמליץ עליך
שם למשרה של הוראה?" שיר מרימה סוף מתכון מאת הקונדיטורית מירי וקסברגר מצליחה כבר
סוף את עיניה" .אני? מה פתאום? למדתי
אחיות בשביל להיות אחות" .היא סוגרת את איכשהו להתרכז
הפנקס ומכניסה אותו למגירה הסמוכה. בדברי המורה ,אלישבע דוחפת לכוונה
"לילדים אמנם משעמם ,אבל ברור שהד"ר פנקס וורוד ,ועליו היא משרבטת בכתב
היא הסמכות הקובעת מה יקרה ומה לא אלכסוני" :במה היית מרוכזת בהפסקה?
יקרה במחלקה" .היא יודעת לצטט אותה שמעת את כל הסיפור של שפרה ושרי?"
באופן מושלם .כזו אחות יכולה כל רופאה אתי לא יכולה אפילו לנשום עמוק" .עשיתי
לאחל לעצמה :מעשית ,דייקנית ,חסרת שיעורי בית באלגברה" .היא מתייחסת
דעה עצמית וכפופה במאת האחוזים לחלק היותר פשוט של השאלה" .הן
לרופאה שעמה היא עובדת .תענוג נדפקו עם התנדבות לא לעניין .הביאו להן
מושלם .זו האחות שהיא זקוקה לה עכשיו, איזו ילדה בכיסא גלגלים שלא מתקשרת,
והאימא – פשוט עקבה אחריהן לראות איך
כשעומדים להרחיב פה את המחלקה. הן מתנהגות!!! הן בהלם ולא נותנים להן
"שמעת בוודאי שהמחלקה עומדת להחליף התנדבות" .אתי לא מגיבה ,היא
להתרחב" .אולי כשי על הביקורת שלא ממקדת את מבטה במורה .לפני שעלתה
הביעה ,הד"ר מעניקה לה פיסה קטנטנה לסמינר קבלה על עצמה להיות תלמידה
של ידידות במידע שהיא משחררת" .מה?". טובה ולא לתת לחברות חדשות לסחוף
"כמו שאת יודעת ,כל העולם לא בדיוק אותה .אבל אלישבע כנראה לא קבלה על
יודע איך להתמודד עם הפוליו ,ומדינת עצמה קבלות כאלו" .מה את לא עונה?
ישראל הצעירה בוודאי לא מסתדרת"" .זה אני נורא בלחץ כי גם אני לקחתי על עצמי
נכון"" .מומחים מארצות הברית מציעים התנדבות עם ילדה מיוחדת .רק שלא יהיה
שיטה חדשה לטיפול בפוליו .הם מבצעים לי גם כזה דבר! איזו התנדבות את לקחת?"
פיזיותרפיה לשרירים הפגועים בתקווה שהם "אני כנראה אתנדב עם יולדות .זה פחות
מחייב ,ואני לא בטוחה שמתאים לי פעם
יחזרו לפעול ,לפחות בצורה חלקית". בשבוע באופן קבוע"" .ניצלת! כל הבנות
"באמת???" שיר מוחאת כף בצורה רועמת מהכיתה שהולכות להתנדב עם ילד מיוחד,
כל כך ,שעלולה להעיר את הילדים שרובם כבר לחוצות נורא!" אתי מתלבטת ,ואחרי
כבר ישנים .אבל לשיר זה לא אכפת. דקה של מחשבה היא כותבת" :בעיקרון
שיתעוררו ,היא תספר להם! תספר להם משפחות של ילדים מיוחדים הן משפחות
שאולי יום אחד הם עוד יצאו מהמפלצת נורמליות ,כמו שיולדות או קשישים יכולים
מצילת החיים הזו שקוראים לה ריאת ברזל, להיות או נחמדים או לא ,ככה גם משפחות
ויחזרו להסתובב כאחד האדם! אבל הד"ר של ילדים מיוחדים .כמו שאפשר לקבל
שולחת יד בוטחת בתנועה מהסה" .אני קשישה עצבנית אפשר לקבל אימא" ,היא
לא מאמינה בזה .וגם אם זה יוכל לעזור, משתהה רגע "חששנית" .היא חשבה שהיא
זה יעזור לילדים שנפגעו בגפיים – בידיים, כותבת בצורה אובייקטיבית ,אבל אלישבע
ברגליים .ילדים שהפוליו פגע להם בשרירי תולה בה מבט תוהה ,לפני שהיא כותבת
הנשימה ,שצריכים ריאת ברזל כדי לנשום, "פשששש ...אז לכיתה שלנו יש כבר
יצליחו לנשום פתאום לבד בגלל כמה פילוסופית רשמית?" .אתי קצת מתאכזבת.
לחיצות ארבע פעמים ביום? דמיונות". היא חשבה שאלישבע חברה שלה קצת
מקצה העין שיר רואה את אחד מהילדים יותר מזה .אבל במחשבה שנייה ,טוב שזה
הבוגרים שבמחלקה מנסה להאזין לשיחת לא נגמר ביותר גרוע .יותר היא לא תתייחס
המבוגרים שלהן ,שלא אמורה להגיע לאוזניו
בשום אופן .ולמרות ההפתעה והסערה, לנושא הזה בכלל .אם היא תוכל.
היא מנמיכה את קולה כשהיא שואלת "גם "המורה כבר מסתכלת לכיוון שלנו" היא
הרופאים מאמריקה לא נותנים סיכוי לילדים משתמשת במוצא הבנאלי ביותר" .תכניסי
שנפגעו בריאות?" .הד"ר נאלצת להודות את הפנקס הזה ,אם היא תיקח אותו זה
באמת" .גם הם מודים שהטיפול ניסיוני, יהיה לך לא כל כך נחמד" .היא מקשקשת
אבל הם נותנים סיכויי החלמה ,ואפילו אם איזה פרצוף מבוהל ושיניים משקשקות
כדי להיות קצת יותר נחמדה בעצמה,
סיכויים מעטים. ובכך עוזרת לה ולאלישבע לסיים את
כדי לתת את הטיפול הניסיוני הזה בצורה
מיטבית וגם בגלל עוד סיבות ,ד"ר מאיר, ההתכתבות הצולעת.
יושב ראש משרד הבריאות ,חושב על סגירה **
מדורגת של כל בתי החולים המטפלים
בחולי פוליו בארץ ,והעברה של כל החולים כשאימא של רונן הולכת ,אפילו שיר לא
לבית החולים שלנו ,לאסף הרופא .כשיישמו מישירה את מבטה אל הד"ר .אפילו שיר
את התכנית המחלקה תגדל ,העומס יגדל, שעומדת מאחוריה בכל דבר ,מרוכזת
ויהיה עלינו גם ליישם את הטיפול הניסיוני עכשיו עמוק -עמוק בפנקסה האהוב
מארצות הברית .ויש אימהות טיפשות שעוד והמפורסם ,שבו היא מתעדת את כל מה
רוצות לעשות לי בית חולים פה במחלקה". שקורה במחלקה עד לחלקיקי דקות ושברי
שיר כבר שמחה מאד בשביל הילדים, אירועים .אולי היא גם תעדה בפרוטוקול
אבל הסיומת הזו של הנאום הקטן גורמת את הוויכוח האחרון? וגם אם כן ,היא
לה לתהות האם הד"ר לא המציאה את כל מנהלת את המחלקה הזו ובסמכותה
הסיפור רק כדי להצמיד שוב את התואר להחליט מה לענות להורים שבאים אליה
"טיפשה" לאם שהעזה להתווכח אתה. עם רעיונות משונים.
אבל שיר מרוכזת כל כך עמוק בפנקס ,עד
שלא נותרת לד"ר אניטה ברירה אלא לומר
משהו .ואפילו שהמשהו מתכוון לצאת
גליון | 22.08.20 | 53ב' אלול תש"פ 37
