Page 133 - MOTIV-YEMY BERESHIT.MOTIV-YEMY BERESHIT.1A
P. 133

‫‪Pg: 133 - 5-Front 21-10-20‬‬

‫ימי בראשית‬

‫רושפות זעם‪ ,‬אוחז בצווארון גלימתו‪" :‬אתה תקשיב לי היטב! אתה‬
‫לא יותר מאדם שפל וקטן‪ .‬בעל גאווה סרוחה המנסה למרוד ביוצרו‪.‬‬
‫שקרן המרמה את הבריות הפתיות‪ .‬אוי לך רשע המחפש שררה שלא‬

                                       ‫מגיעה לו‪ ,‬עבד המורד באדוניו!"‬
             ‫ִנ ְמר ֹוד חש עצמו מכווץ בתוך כיסאו הגדול כילד נזוף‪.‬‬
‫"אני הולך עכשיו‪ ,‬אם תרצה לראות אותי‪ ,‬תקרא לי‪ ...‬אולי אני‬

                                                                       ‫אבוא"‪.‬‬

‫ֶּת ַרח קם ממקומו בעצלתיים‪ ,‬מביט אל עבר הדלת שעליה נשמעה‬
‫נקישה חזקה‪" .‬מעניין מי זה בשעה כזאת! בוודאי חייל שבא‬
‫לבשרני על אודות מיתת ַא ְב ָרם"‪ .‬הרגשה לא נעימה חלפה בגופו‬
‫בהכירו כי חפץ הוא במיתת בנו‪ֶּ .‬ת ַרח פתח את הדלת לאיטו‪" .‬שלום‬
‫אבא! אל תגיד לי שאתה לא שמח לראות אותי‪ ,"...‬החיוך המבשר‬

                                             ‫רעות כמעט והכריע את ֶּת ַרח‪.‬‬
                                               ‫"מה אתה עושה כאן?‪"...‬‬

‫"סתם באתי לבקר אותך‪ ,‬אבא‪ .‬אל תדאג‪ ,‬כבר ביקרתי אצל ִנ ְמר ֹוד‪.‬‬
  ‫דווקא היה ביקור מעניין‪ ,‬הוא בוודאי יספר לך עליו כשתיפגשו"‪.‬‬

‫"תקשיב לי היטב! אתה חייב לרסן את הבן שלך! אם הוא ימשיך‬
                                  ‫בדרכו‪ ,‬הוא ימות! אני אהרוג אותו!"‬

‫ֶּת ַרח עמד מול אדונו מושפל עיניים‪ִ .‬נ ְמר ֹוד שלח לביתו שליחים‬
‫להביאו בזריזות זמן קצר לאחר ש ַא ְב ָרם נכנס לבקרו‪" .‬אתה תשמור‬
‫על הבית והחנות עד שאני אחזור!" ציווה את ַא ְב ָרם‪" :‬ותיזהר לא‬

                                                          ‫לעשות שטויות!"‬
‫"אדוני‪ ,‬אינני יודע מה לומר‪ ...‬אני אמרתי לאדוני כי מוטב ויהרוג‬
‫את ַא ְב ָרם‪ .‬אני לא יודע איך להשתלט עליו‪ ,‬הוא לא מקשיב לי!‬
‫הילד משוגע לגמרי! אין לי הרבה מה לעשות חוץ מלהגיד לאדוני‬
‫כי יהרוג אותו!" ֶּת ַרח חש כי עוד תעלול של ַא ְב ָרם עלול לעלות לו‬

‫‪133‬‬
   128   129   130   131   132   133   134   135   136   137   138