Page 135 - MOTIV-YEMY BERESHIT.MOTIV-YEMY BERESHIT.1A
P. 135
Pg: 135 - 5-Back 21-10-20
ימי בראשית
"אם הם ירגיזו אותך ,את פשוט יכולה לשבור אותם או לזרוק
אותם לפח" ,גיחך ַא ְב ָרם" :בעצם ,למה לך לבזבז כסף? תיקחי סלע
מהאדמה ותשתחווי לו!"
"מה אתה רוצה להגיד?"...
ַא ְב ָרם הביט באישה ברחמים" :אינך מבינה? פסל זה הוא סתם
חתיכת אבן או עץ שגולף על ידי אדם .הוא אינו יכול לעשות כלום,
ובוודאי שאיננו יכול להושיע אותך מצרותייך ,ולא עוד אלא שאת
כבר בת שנים מרובות ,והוא בסך הכול בן כמה ימים! חשבי גברתי,
האם חתיכת אבן ראויה כי תשתחווי לפניה?!"...
"אז מה אני אמורה לעשות? יש לי הרבה צרות ובעיות! למי
אתפלל?!" האישה נראתה כאילו עומדת לפרוץ בבכי בהרגישה כי
אין לה לפני מי לתנות את מכאוביהַ .א ְב ָרם החל להסביר לאישה
האומללה את אמונתו.
השעות חלפו ,השמש עמדה לשקוע מותירה את הרחובות שוממים
מאדם .גוון סגלגל אפרפר כיסה את עין השמש ,ציוץ ציפורים
וגעיית הבקר הופרעו על ידי קול גרירת הפסלים השבורים למחצה.
ַא ְב ָרם נכנס אל תוך בית היוצר של אביו ,מתבונן בגועל על האלילים
המוצבים בכל פינות האולם הגדול .זעם אחז את ליבו בהרגישו
איך מציאות העבודה זרה מסמאת את עיני האנשים מלהאמין
בבורא .יודע ,כי השוטים תמיד יעדיפו לאחוז במשהו מוצק ומוחשי
ובלבד שלא יחייבם .הקורנס הגדול ,שבו היה אביו מתחיל בסיתות
הפסלים ,נצנץ לעיניו באור קרני השמש האחרונות בדמדומי
השקיעה .חיוך רחב מילא את פניו" :נראה מה הוא יגיד על זה?"...
ידיו אחזו בקורנס ,מנפצות את הפסלים העומדים בגאון דומם,
כאילו מחכים לשוטה שיעבוד אותם .קולות השבירה והניפוץ
נשמעו באוזניו כשירה נעימה ומענגת .ביקוע בולי העץ המעוצבים
העביר בו תחושת תענוגַ .א ְב ָרם חייך בסיפוק ,חש בזיעה המכסה
את כל גופו מהמאמץ להשמיד את הצלמים .פסל גדול אחרון נשאר
135
