Page 177 - MOTIV-YEMY BERESHIT.MOTIV-YEMY BERESHIT.1A
P. 177

‫‪Pg: 177 - 6-Front 21-10-20‬‬

‫ימי בראשית‬

‫ב ְס ֹדם תיקח‪ ,‬כי זכית בו בהיות אנשיי לך לקניין‪ .‬אין אני מבקש‬
                                                   ‫מאומה חוץ מבני עמי"‪.‬‬

‫ַא ְב ָרם חייך אל עבר מלך ְס ֹדם‪ ,‬שהיה בטוח ש ַא ְב ָרם ייקח לעצמו‬
‫את הרכוש ואת העבדים‪ .‬המחשבה להשיב את השבויים למלך ְס ֹדם‬
‫העלתה חומץ בלב ַא ְב ָרם אשר ידע את רוע מעלליו‪" .‬אם אקח אותם‬
‫ואגייר אותם‪ ,‬שתי רעות יכולות לצאת מזה‪ :‬האחת שאף על פי‬
‫שאגיירם לא ילכו בדרך השם‪ ,‬והשנית שיאמרו אומות העולם כי‬
‫בכפייה המלכתי את השם על הנשבים ולא עובדים הם אותו אלא‬
‫מפני יראתם אותי"‪ ,‬חשב בליבו ַא ְב ָרם‪" .‬אם את הרכוש אקח‪ ,‬יאמרו‬
‫העולם כי בשביל בצע ממון יצאתי למלחמה ומפני שאין ביכולת‬
‫השם להעשיר אותי‪ ,‬התעשרתי משלל ְס ֹדם‪ .‬אולם לא לבדי הייתי‬
‫במלחמה אלא גם ֶא ְׁש ּ ֹכל‪ָ ,‬ע ֵנר ו ַמ ְמ ֵרא; את אשר מגיע להם‪ ,‬לא אוכל‬
‫לגזול מהם"‪ַ .‬א ְב ָרם הביט במלך ְס ֹדם הדומם מולו ומצפה למוצא‬
‫פיו‪" .‬הרימותי ידי להשם א‪-‬ל עליון קונה שמים וארץ‪ .‬אם מחוט‬
‫ועד שרוך נעל‪ ,‬ואם אקח מכל אשר לך‪ ,‬ולא תאמר אני העשרתי את‬
‫ַא ְב ָרם‪ .‬בלעדיי‪ ,‬רק אשר אכלו הנערים וחלק האנשים אשר הלכו‬

                            ‫אתי‪ֶ ,‬א ְׁש ּ ֹכל‪ָ ,‬ע ֵנר ו ַמ ְמ ֵרא‪ ,‬הם ייקחו חלקם"‪.‬‬
‫מלך ְס ֹדם השתחווה מלוא קומתו ארצה לפני ַא ְב ָרם‪ ,‬ליבו עלץ על‬
‫הטובה שניתנה לו‪ ,‬גם הרכוש וגם הנפש אשר מן הדין היו שייכים‬
‫ל ַא ְב ָרם‪ ,‬הושבו לו‪ .‬שאר המלכים והשרים‪ ,‬שיצאו עם ַמ ְל ִּכי‪ֶ -‬צ ֶדק‬
‫לקדם את פני ַא ְב ָרם‪ ,‬השתחוו אף הם‪ ,‬כשהם מקבלים עליהם את‬

                                                         ‫ַא ְב ָרם כמלך עליון‪.‬‬

‫‪177‬‬
   172   173   174   175   176   177   178   179   180   181   182